למה שכר של 11 אלף שקל בתעשייה לא קורץ למובטלים
השכר הגבוה שמעסיקים בתעשייה מוכנים לשלם מושך רק מובטלים מעטים לעבור הכשרה מקצועית כדי להשתלב בענף, מסיבות תדמיתיות. במשרד התמ"ת מזהים ירידה של 30% מאשתקד במספר המשתתפים ומגבשים תוכנית הכשרות במימון המדינה
ההודעה המפתיעה של שר האוצר יובל שטייניץ, שלפיה משרדו עדכן את תחזית הצמיחה של השנה הבאה ל־3.5%, כללה ניואנסים שלא זכו להד ציבורי רחב. הראשון הוא כי העלאת תחזית הצמיחה כוללת לא רק את הרווחים מתגליות הגז, אלא גם את העלייה הצפויה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הניואנס השני הוא, שלמרות עדכון תחזית הצמיחה כלפי מעלה, מספר מקומות העבודה החדשים אינו צפוי להשתנות.
מיכל צוק, המשנה למנכ"ל התמ"ת הממונה על שוק התעסוקה
משמעות דבריו של שטייניץ היא כי לכל היותר לא תהיה עלייה או ירידה באבטלה. לכאורה הסיבה העיקרית לכך היא התלות של המשק הישראלי בשווקים של אירופה וארה"ב - כלכלות שעוד לא הצליחו לחזור לימי הצמיחה שידעו עד סוף 2007. אך כאשר בודקים לעומק את נתוני שוק התעסוקה הישראלי, מגלים קרקע לא חרושה שבה טמון המפתח להקטנת שיעור האבטלה העומד על 7% נכון לאוקטובר.
הישראלים לא מוכנים להיות רתכים
על פי בדיקה של האגודה לזכויות האזרח, רק 1% מכלל המפוטרים שהגיעו ללשכות התעסוקה בשנת 2010 עברו קורס הכשרה מקצועית כלשהו מבין אלו שהוצעו להם, כאשר בפועל שיעורם אמור להיות גבוה הרבה יותר. נתוני משרד התמ"ת מראים כי מספר התלמידים בקורסים הממומנים על ידי המדינה ירד דרמטית - 30% - בין 2011 ל־2012.
התוצאות ניכרות בשטח. כאשר אין חינוך טכנולוגי להכשרת אנשי מקצועות טכניים כמו רתכים, מסגרים ותפקידים מקצועיים אחרים, אין פלא שהתעשיינים מדווחים על מחסור בכ־3,000 אנשי מקצוע במפעלים.
המשנה למנכ"ל התמ"ת הממונה על שוק התעסוקה מיכל צוק טוענת כי בנושא ההכשרות המקצועיות, גילתה כשל שוק שלפיו למרות השכר הגבוה שמציעים המעסיקים - 11 אלף שקל ברוטו בממוצע בחודש לפחות - הישראלים לא מוכנים לעבוד בתעשייה. חלק מהבעיה, היא אומרת, היא תדמיתית: "הישראלים לא ממהרים לעבוד במקצועות שנתפסים ככאלו שעובדים זרים מועסקים בהם, גם אם לא באופן רשמי, ובתנאי עבודה שנתפסים כלא נוחים".
הביקוש למהנדסים יימשך ב־2013
בעיית התדמית אולי נכונה כשמדובר בתעשייה המסורתית, אך מדוע מקצועות ההנדסה נמצאים באופן מסורתי בראש הרשימה של המקצועות הקשים לאיוש? לפי הלמ"ס, בכל יום בחודש נובמבר היו בממוצע כ־3,500 משרות לא מאוישות של מהנדסים, מתוכן 1,893 משרות של מהנדסי מחשבים.
לדברי דליה נרקיס, יו"ר חברת ההשמה מנפאוור ישראל, הבעיה היא הניסיון, שמעסיקים רבים רואים בו תנאי הכרחי לקבלה לעבודה. נרקיס מסבירה כי גם כאן הכשרה מקצועית יכולה לגשר על הפערים של הניסיון הנדרש. "השאלה היא מי מממן את ההכשרה - המעסיק, הממשלה או המועמד לעבודה", אומרת נרקיס, ומוסיפה כי "המחקרים מראים ש־50% מהמעסיקים מפתחים הכשרה במקום העבודה עצמו, אבל מי שרוצה לעבוד אצל אותם 50% שלא מספקים הכשרה צריך לדאוג להכשרה בעצמו".
דליה נרקיס, יו"ר מנפאואר ישראל. דרושה הכשרה גם תוך כדי עבודה צילום: איציק שוקל
הפתרון, לדברי נרקיס, הוא ש"המדינה תתערב יותר במימון ההכשרה המקצועית. דבר זה יאפשר לא רק למי שנכנס עתה לשוק העבודה לצבור את הכישורים הנדרשים, אלא גם לעובדים שפוטרו לרכוש לעצמם כישורים חדשים שמתאימים יותר לצרכים הטכנולוגיים והאחרים של שוק העבודה".
לאחרונה החלו צוותים של הממשלה לגבש פתרונות הכשרה מקצועית רחבים יותר מאלו שיש כיום, בין השאר בדגש על מקצועות ההנדסה. אך בהיעדר תקציב מדינה מסודר ל־2013, התוכניות שיגובשו יישארו על הנייר. "אנחנו מניחים עכשיו תשתית נכונה וטובה להכשרה מקצועית, כמו פיתוח אפשרויות לקבלת שוברים ללימודים, נהלים של הכשרה תוך כדי עבודה ועוד. נכון שעוד מוקדם לשים על השולחן תוכניות, אבל אחרי הרבה שנים שבהן צמד המילים 'הכשרה מקצועית' לא היה חביב ומקובל, יש שינוי תפיסה. היום הממשלה מבינה שמדובר בתחום שצריך להשקיע בו", אומרת צוק.
