סטנלי פישר רומז: עדיף להעלות מסים ולא להגדיל את הגירעון
לדברי הנגיד, הסיבה היא "ההרעה במצב הביטחוני, שכן תפקידה של הממשלה לשמור על ביטחון אזרחי המדינה". להערכתו, הצעדים שהוא מציע יהיו מאד קשים לביצוע "ולממשלה החדשה לא יהיו חיים קלים בתקופה הקרובה"
מגבלת התקציב שעל פיה רשאית הממשלה להגדיל את צד ההוצאות בתקציבה מדי שנה אינה חלק מהחוקה. זהו חוק שאפשר לשנתו אבל אני מקווה שהממשלה לא תעשה זאת. כך אמר היום (ד') נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בכנס השנתי של חטיבת המחקר של בנק ישראל שעסק במדיניות תקציבית, שהתקיים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
- מאזן התשלומים עבר מגירעון לעודף של 850 מיליון דולר ברבעון השלישי
- זינוק נוסף בגירעון התקציבי שהגיע ל-4.2% תוצר - מעל היעד שנקבע
- פישר: "כאשר אחוז מתוך 3.8% צמיחה מבוסס על גז - זה לא יביא הרבה עובדים"
יחד עם זאת, הבהיר סטנלי פישר כי לדעתו אם הממשלה צריכה לבחור בין הגדלת הגירעון בתקציב לבין הגדלת ההוצאות, עדיף להגדיל את ההוצאות ולא לתת לגירעון לגדול מעבר לרמה של קצת פחות מ-3% מהתוצר (פחות מ-30 מיליארד שקל).
המשמעות המעשית של דברי הנגיד שהממשלה תצטרך בשנה הקרובה ולהטיל מסים חדשים.
"מה שהייתי מעדיף שהממשלה תעמוד במגבלת ההוצאות שקבעה לעצמה, שתהיה עלייה מסוימת במסים, וקיצוץ משמעותי וגדול יותר בהוצאות הממשלה. וכל זה על רקע ההרעה במצב הביטחוני, שכן תפקידה של הממשלה לשמור על ביטחון אזרחי המדינה", אמר פישר.
להערכת סטנלי פישר, הצעדים שהוא מציע יהיו מאד קשים לביצוע "ולממשלה החדשה לא יהיו חיים קלים בתקופה הקרובה", אמר הנגיד.
מנתונים שהציג הנגיד מתברר כי הפער בין הוצאות הממשלה על פי תוכניות שכבר אושרו על ידה לבין גדול התקציב המוכתב על ידי הכלל הפיסיקלי מסתכם ב-2013 בכ-12 מיליארד שקלים ובשנים שלאחר מכן אף יגדל במידה ניכרת: פער של כ-22 מיליארד שקל ב-2014 ופער של כ-25 מיליארד שקל בשנת 2015.
המשמעות היא שאם לא ישונה הכלל הפיסקלי יהיה על הממשלה לבצע קיצוצים בסדרי גודל אלה ב-3 השנים הבאות..
להערכת סטנלי פישר הקיצוץ שתצטרך הממשלה לבצע בשנה הקרובה יהיה גדול מ-12 מיליארד שקל. שחישבה חטיבת המחקר בבנק ישראל.
לדבריו, העובדה שמשרדי הממשלה יעברו החל מינואר 2013 לפעול על פי תקציב המשך עד להקמת הממשלה החדשה ואישור התקציב, צעד שמשמעותו הקצבה חודשית של 1/12 מתקציב השנה הנוכחית – לא תגרום לריסון גדול בהוצאות הממשלה. הסיבה: החזרי החובות של הממשלה במחצית הראשונה של השנה הבאה יהיו קטנים יותר מאלה שנרשמו השנה.