סטנלי פישר: "כאשר אחוז מתוך 3.8% צמיחה מבוסס על גז - זה לא יביא הרבה עובדים"

"לנו בנק ישראל יש את הכלים לשנות את עלות המימון לדיור אבל כשמורידים את הביקוש לדירות, מורידים גם את שיעור הבנייה, לכן צריך להגדיל את ההיצע, והגורם העיקרי הוא הקרקע - וזה בידיים של הממשלה", כך הכריז הבוקר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בדיון שעסק בתקציב בנק ישראל בוועדת הכספים.

פישר הוסיף בנושא הדיור, כי "כאשר מגדילים את ההיצע, מעלים את הבנייה ומורידים את המחירים, זה מה שצריך לעשות. ניסינו בכל מיני צעדים ואנו מנסים לרכך את המצב. כל עוד בונים בקצב של מעל 40 אלף דירות בשנה, זה סביר. ברבעון השלישי של 2012 ירדנו לקצב רבעוני של 8,000 דירות בלבד, זהו קצב שנתי של 32 אלף דירות וזה נמוך. אנחנו צריכים לעבוד על ההיצע. זה לא שהממשלה לא ניסתה, היו רפורמות וניסיונות אבל זה עוד לא הצליח וצריך להמשיך בכך".

בפתח הדיון ביקש יו"ר הוועדה משה גפני מהנגיד להתייחס להפחתת הריבית עליה הוחלט אתמול ולתחזית הכלכלית של ישראל לתקופה הקרובה ולצעדים שיש לבצע לאחר הבחירות.

סטנלי פישר נגיד בנק ישראל ומשה גפני יו"ר ועדת הכספים צילום: עטא עוויסאת

הנגיד השיב, כי "יהיה קשה לקצץ אבל זה יהיה חשוב ויצטרכו להעלות מסים. יש בעיה גדולה ונצטרך לטפל בה אחרי הבחירות, זה לא יהיה קל". סטנלי פישר הדגיש לגבי ההחלטה להוריד את הריבית, כי "שינינו את התחזית שלנו לשנה הבאה, והשינוי מבוסס על מה קורה למשק בלי ייצור גז, ושם יש ירידה קטנה בשיעור הצמיחה, מ-3% ל-2.8%.

"ייצור הגז יגדיל את התוצר ב-1%, אבל צריך להבין כשאחוז שלם מ-3.8% צמיחה מבוסס על ייצור גז - זה לא יביא הרבה עובדים. יש האטה לא גדולה בצמיחת המשק, המבוססת על הייצור התעשייתי שירד בחודשים האחרונים, הייצוא שלא צומח מהר, ומכל מיני סימנים החלטנו לעודד את הביקוש, ולהוריד את הריבית. זה לא שאנחנו רואים את עצמנו במיתון - אבל אנחנו רוצים לתת דחיפה לצמיחה וזה מה שעשינו".

גפני: "האם לפגוע שוב בשכבות החלשות"

גפני טען מנגד כי הקיצוץ יהיה גדול אבל לא כמו שמציגים אותו במשרד האוצר. "השאלה שהממשלה הבאה תצטרך לדון בה, היא האם לפגוע שוב בשכבות החלשות או בחברות ובגופים כלכליים. הצעד הנכון הוא להפסיק את הפגיעה הבלתי פוסקת בשכבות החלשות ומעמד הביניים, ולהעלות את המסים בצורה מדודה על חברות וגופים כלכליים, על רווחי הון" סבר גפני.

יו"ר הוועדה התריע מפני חזרה ל-2003 ואמר כי המצב החברתי בשנה זו היה נורא. "אמנם המצב קשה וצריך לקצץ, אבל צריך לבחור איפה לקצץ והממשלה הבאה תצטרך לקבל החלטה ברורה לעצור את הפגיעה המתמשכת בחלשים בחברה ולהכביד מעט יותר על החברות והגופים. אנו חיים במדינה ולא בעסק כלכלי, ואסור להזניח את החלשים בחברה הישראלית".

בנק ישראל מקצה 177 מיליון שקל לשיפוץ המבנה בירושלים

בנק ישראל מקצה 177 מיליון שקל למימון העלויות הישירות של שיפוץ מבנה הבנק בירושלים. עליות אלה אמורות להתפרס על פני תקופה של כ-4 שנים. כך מתברר מתוכנית העבודה והתקציב לשנת 2013 שמפרסם היום (ג') בנק ישראל.

מהמסמך עולה כי במהלך שנת 2013 יושלמו הליכי התכנון לפרויקט שיפוץ המבנה בירושלים, ויושלמו ההכנות והמכרזים הנדרשים להתקשרות עם קבלני הביצוע השונים. במסגרת השיפוץ המתוכנן, יחוזקו יסודות המבנה כדי להתקרב ככל שניתן לתקני רעידות אדמה הקיימים, יוחלפו תשתיות החשמל, האינסטלציה, האיוורור, כיבוי אש ועוד.

בפועל, עלות שיפוץ מבנה הבנק תהיה גדולה הרבה יותר, שכן הסכום המתוקצב יממן כאמור רק את ההוצאות הישירות. במקביל, יהיה על בנק ישראל לממן גם שכירת משרדים חלופיים לחלק גדול מכ-700 עובדי הבנק במהלך תקופת השיפוץ הארוכה, בסכום שנאמד בעשרות מיליוני שקלים נוספים.

דן פרופר צילום: עמית שעל

בחודש שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי גם לאחר ביצוע השיפוץ המקיף, לא יעמוד מבנה בנק ישראל בירושלים לחלוטין בתקני רעידות האדמה הקיימים. בדיון בנושא שקיימה המועצה המנהלית של הבנק, ציין אדריכל פרויקט השיפוץ כי במסגרת השיפוץ המתוכנן לא ניתן יהיה להביא לכך שהמבנה יעמוד בתקני רעידות האדמה הקיימים במאת האחוזים, אך ניתן יהיה לקרבו לכך. לדבריו, מבנה בנק ישראל מהווה אייקון ומייצג הישג אדריכלי היסטורי, ולכן אין כוונה לגעת במסגרת השיפוץ באלמנטים קונסטרוקטיביים של המבנה או בחזותו. עוד ציין האדריכל כי מאז הקמת מבנה הבנק, לפני יותר משלושים שנה, בוצעו בו עבודות התאמה רבות כדי להתאים אותו לצרכים של בניין מודרני. לדבריו, למרות עבודות אלה, קיים עדיין בבניין חוסר ניכר בתשתיות חשובות, ותשתיות אחרות בו נמצאות על סף קריסה.

במהלך השנה שעברה השלים בנק ישראל עבודות אחרות לשיפוץ המבנה בירושלים, בהיקף כספי צנוע הרבה יותר של כשני מיליון שקל. במסגרת עבודות אלה, הועתקה ספריית הבנק מהקומה השביעית אל הקומה הראשונה ובשטח שהתפנה נבנתה מערכת משרדים לוועדה המוניטרית ולמועצה המנהלית שהחלו לפעול לצד הבנק במסגרת חוק בנק ישראל החדש.

פרופר: "בתקציב שלנו יש מצד אחד קיצוץ בהוצאות"

בהמשך הציג יו"ר המועצה המנהלית של הבנק דן פרופר את תקציב בנק ישראל. "בתקציב שלנו יש מצד אחד קיצוץ בהוצאות, וגם שני אלמנטים חריגים", אמר. לדבריו "בהדפסת כסף – אישרנו 150 מיליון שקל להדפסת כסף, פעם ב-10-15 שנה זהו הזמן הנכון להחלפת שטרות, וכך נוהגים בכל העולם כדי לסייע במניעת זיופים. את השטרות החדשים נראה כבר במהלך השנה הקרובה".

פרופר ציין כי האלמנט השני החריג בתקציב הבנק, הוא שיפוץ כללי של המבנה, "המבנה של הבנק לא מקבל כיום את אישורי כיבוי האש, לא עומד בתקני בטיחות ואינו בנוי לרעידות אדמה, מדובר במבנה ציבורי בעל חשיבות אדירה ואסור להתנהל כך. עלות השיפוץ היא 176 מיליון שקל, הבנק בדק מספר חלופות והגענו לתוצאה הטובה ביותר. פרופר הוסיף כי "אנו דבקים בהסכמי השכר של בנק ישראל, אנו מתכוננים ונערכים כנגד האיומים הקיימים בנושא מערכות המחשוב של הבנק, ופועלים בכל האפיקים החשובים שבנק ישראל פועל בהם כבנק המרכזי".