גם רומא לא נבנתה ביום אחד

דירוג אנשי עסקים על סמך תרומתם לחברה הוא לא פחות ממהפכה. אלא שגם הרבולוציה הזאת נדרשת לעבור אבולוציה, תהליך לחידוד המודלים שיאפשר להתמודד עם סוגיות שעלו במהלך הדרך.

1. תרומות

חז"ל לא חסכו שבחים ממתן בסתר, תרומה שנחשבת לחסד של אמת, נתינה בלא ציפייה

בדירוג שלנו ככל שהחברות שבשליטת איש העסקים תרמו יותר, כך הוא צבר יותר נקודות זכות. אלא שהקשר בין התרומה של התאגיד לתרומתו של איש העסקים לא בהכרח עומד במבחן המציאות.

כאשר התרומה יוצאת מחשבון הבנק של החברה, ההנהלה למעשה "מתרימה" את כל בעלי המניות. כך יוצא שבעלי המניות מקרב המיעוט לא מעורבים בהחלטה ולא משפיעים על היקף התרומות ולאילו מטרות ייועדו. לעומת זאת, שמו של בעל השליטה מתנוסס בגאון מעל ההודעות המיוחצנות לתקשורת.

2. מיסוי

כל איש עסקים יודע שגם אם הוא בעל המניות היחיד בחברה, יש לו שותף: מס הכנסה. אנשי עסקים יעשו כל שבידם בעזרת תכנוני מס אגרסיביים ומניפולציות חשבונאיות כדי למזער את תשלומי המס שלהם. אלא מה? המסים הם המקור האולטימטיבי למימון בתי החולים, שירותי הרווחה, בתי הספר, הביטחון וכן הלאה.

אולם המציאות הרבה יותר מורכבת ופעמים רבות חברות נהנות משיעור מס הודות לחוק עידוד השקעות הון שמעניק שיעור מס נמוך יותר למפעלים בפריפריה לעומת יתר חלקי הארץ.

כך יוצא שדווקא חברות שיוצרות מקומות תעסוקה בפריפריה ובכך תורמות לחברה בדרך עקיפה, משלמות מס נמוך יותר. חברות אלו נקנסו בדירוג שלנו על הבחירה שלהן להקים מפעלים ולהעסיק עובדים בפריפריה.

3.תחרות

כולנו ראינו מה קרה לתנובה שהעלתה מחירים רק כי היא יכולה, ולחברות הסלולר שראו את הרגולטור מתערב אחרי שהתעללו בלקוחותיהן.

עם זאת, התעלמות מהתחרות העסקית, שבמציאות של היום קרה וחסרת רחמים, עלולה לעשות במידת מה עוול למדורגים.

קל לדבר על טובת הספקים ורווחת העובדים כשאתה לא נדרש להתחרות בחו"ל בענפים שנהנים מסובסידיות ממשלתיות או להתמודד עם יבוא לישראל במחירי היצף.

הדירוג שלנו קונס אנשי עסקים שמצמצמים את הפעילות בישראל, מפטרים ובוחרים להשקיע בחו"ל. אך לעתים מדובר בבחירה של הרע במיעוטו שמאפשרת לחלק מהפעילות להמשיך ולפרנס את שארית הפליטה. היות שאחרת, למרבה הצער, לעסקים רבים אין זכות קיום.