הטובים למשק
איך ייראה המדד בשנה הבאה?
כיצד יורגשו ההאטה במשק או היקפי הפיטורים שגדלו, ומה עם משכורות העתק למנהלים הבכירים. כל הפרמטרים שישפיעו על המדד של השנה הבאה
06:5727.12.12
מדד "הטובים למשק" של "כלכליסט" מראה כי ישנן נקודות רבות לשיפור בהתנהלות העסקית של בעלי השליטה החזקים בישראל, גם של המצטיינים שבהם, בהנחה שאנו מעוניינים בסביבה עסקית שמביאה בחשבון את רווחת החברה ולא רק את רווחת בעלי השליטה. ניתוח הגורמים המשפיעים על הדירוג שיתפרסם בשנה הבאה - כלומר עבור שנת 2012 - מלמד שמי שמקווה שהשיפור בפרמטרים השונים של הדירוג יגיע כבר בדירוג הבא צפוי, למרבה הצער, להתאכזב.
השקעות
בדו"חות הכספיים שפורסמו עד כה ב־2012 לא ניתן להבחין בשינוי דרמטי בהיקפי ההשקעות של החברות, אפילו בכאלה שספגו שחיקה משמעותית ברווחיהן במחצית הראשונה של השנה. לכאורה, זהו נתון מעודד. אלא שבשיחות עם המנהלים הבכירים ניתן ללמוד שההשקעות שאנו רואים כיום הן פרי של תוכניות השקעה שהוחלט לגביהן בעבר. יתרה מזאת, בחברות רבות התוכנית בעתיד הנראה לעין היא להשקעה רק כדי לשמור על המצב הקיים ולהבטיח את המשך הפעילות התקין של החברות, ולא לצורכי פיתוח משמעותי. החלטות מעין אלו משפיעות לרעה על רכש של ציוד, אך גם על השקעות במחקר ובפיתוח.
למצב הזה, שבו חברות נמצאות בהמתנה בכל הקשור לתוכניות השקעה, יש שני גורמים מרכזיים: ראשית, מקורות המימון - מהמערכת הבנקאית ומהמשקיעים המוסדיים בשוק ההון - שבעבר היו כמעט בלתי מוגבלים, עברו מקיצוניות אחת לשנייה. בעקבות גל הסדרי החוב שפוקד את שוק ההון המקומי, תהליכי קבלת האשראי, בייחוד בשוק ההון, הפכו לארוכים וקשים יותר. תופעה זאת בולטת גם בהנפקות ההון שפחתו במידה ניכרת ביחס לאשתקד. שנית, בקרב אנשי העסקים קיים חוסר ודאות בנוגע לסביבה הרגולטורית בתחומים שונים, ואצל רבים הפחד משינוי מהיר וחד מהווה גורם משמעותי בהחלטה להימנע מיישום תוכניות השקעה גדולות.
פילנתרופיה
התרומות של החברות השונות נחלקות לשני סוגים: תרומות בכסף ותרומות שוות ערך לכסף. חברות שחוו ירידה חדה ברווחיות בשנת 2012 עושות כל שלאל ידן כדי למזער נזקים ולצמצם את היקף הפגיעה. המאמצים באים לידי ביטוי בראש ובראשונה בהוצאות הנלוות לעשייה העסקית, וקל וחומר בתרומות. לשם המחשה, חברת סקיילקס, שבשליטת אילן בן־דב, הנאנקת תחת עול פירעונות החוב למחזיקי האג"ח, תרמה במחצית הראשונה של 2012 כ־132 אלף שקל. זהו סכום מכובד לכל הדעות, אך הוא מתגמד בהשוואה לסך התרומות שנתנה סקיילקס בתקופה המקבילה אשתקד - 2.4 מיליון שקל. תופעה זו אינה ייחודית כמובן רק לאילן בן־דב. למעשה, היא אפילו מתבקשת. לא סביר שהנהלה של חברה שמזיעה כדי להחזיר את חובותיה במועדם תחלק תרומות כאילו דבר לא קרה.
לא מן הנמנע שנחזה בירידה בהיקפי התרומות גם בחברות שנפגעו מהמחאה החברתית. חברות המזון הוזילו לתקופות מסוימות סלי מוצרים שהיו בעין הסערה, ורשתות השיווק נאלצו גם הן לתת הנחות ואף ספגו פגיעה בשורת הרווח. יש להניח שההנחות לצרכנים יגיעו במידה רבה על חשבון תקציב התרומות.
הארגונים הפעילים במגזר השלישי עלולים להיפגע באופן ממשי מהירידה הצפויה בהיקף התרומות של הפירמות. ואותם לא אמורה לעניין תשואת האג"ח של בעל המאה. לכן, כל שנותר לקוות הוא שאם ננעלו דלתות החברות, אזי בעלי השליטה עצמם - שנהנו לאורך שנים מדיבידנדים שמנים - יתרמו מכיסם הפרטי, בשעה שהחברה שבשליטתם קופצת ידיה.
גיוסי עובדים
אם תערכו סקר בין כל החברות תגלו שהן לא מפטרות עובדים. הן רק מתייעלות, מצמצמות, מיישמות תוכניות ארגון מחדש, והלהיט: מתאימות את ההוצאות להכנסות. מכבסת המילים הזו יכולה לטשטש את המציאות אבל היא לא יכולה לשנות אותה. הדירוג ל־2012 צפוי להצביע באופן חד על עלייה בהיקפי הפיטורים. בה בעת, לנוכח העובדה ששוק העבודה הופך יותר ויותר לשוק של מעסיקים - כלומר, שכוח המיקוח של העובדים ביחס למעסיק קטן - לא ניפול מהכיסא אם נבחין גם בהרעה בתנאי ההעסקה.
בשורות האיוב הללו מגיעות דווקא כשהעובדים חווים העלאות שכר הודות לעלייה של שכר המינימום לרמה של 4,300 שקלים. למרבה האירוניה, בחברות שרוב עובדיהן הם מקבלי שכר מינימום מסבירים את הפיטורים, סליחה - את ההתייעלות, בזינוק שנרשם בעלות השכר הכוללת שמחייבת את ההנהלה לנקוט צעדים כואבים. עובדה מעניינת היא שלא נרשמו עד היום עדויות ל"צעדים כואבים" בשכרם של המנכ"לים של אותן חברות שדיווחו על צמצום כוח האדם.
פערי שכר ותגמול בכירים
נקודת האור לדירוג של שנת 2012 עשויה להיות בנושא פערי השכר ותגמול הבכירים בחברות הציבוריות, הודות לשינוי כללים בהתנהלות החברות שנכנס לתוקף באמצע דצמבר, שמוכר בשם הקוד המשפטי היבש "תיקון 16". כניסתו לתוקף משנה את הכללים ונותנת למחזיקי המניות מקרב הציבור את ההזדמנות לדרוש תיקונים ושינויים בהסכמים, שרובם היו אמורים לפוג רק בעוד כמה שנים.
כך לדוגמה, על פי התיקון, אישור עסקה עם בעל שליטה בחברה ציבורית יחייב את קבלת הסכמת רוב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה ושאין להם עניין אישי בה. נוסף על כך, נקבע שהסכמים אלו יובאו להצבעה ולאישור מחדש אחת לשלוש שנים. זאת בניגוד למצב בעבר, אז תוקפם של הסכמים עם בעלי שליטה לא היה מוגבל בזמן ולצורך אישורם נדרש רוב של שליש מבעלי מניות המיעוט.
נראה שגם לביקורת הציבורית יש תרומה למודעות ההולכת וגוברת לעניין פערי השכר, ונראה שהמודעות מתחילה לחלחל גם לקומות ההנהלה במספר מצומצם של חברות. כך לדוגמה, אסם דיווחה שחלק מהתוכנית החברתית שלה ל־2012 כוללת הקפאת שכר בכירים והעברת העודף שייווצר לטובת עובדי הקבוצה המשתכרים פחות מהשכר הממוצע. אנחנו נהיה שם כדי לבדוק.
