ראיון כלכליסט
"השוק החופשי לא צריך לקבוע את כל התוצאות בחיים"
פרופ' סאלי בלאונט היא האשה הראשונה שמכהנת כדקאנית בית ספר למינהל עסקים בארה"ב. בראיון לכלכליסט מסבירה בלאונט, שביקרה לאחרונה בישראל, למה אי אפשר לצפות מכוחות השוק להגינות ומה מעכב את פתרון הסכסוך באזורנו
"אני יכולה ללמד אותך ביום איך לנהל משא ומתן באופן מוצלח", אומרת פרופ' סאלי בלאונט, דקאנית בית הספר למינהל עסקים קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי, "אבל אין דרך אחת לעשות את זה". לדברי בלאונט, שביקרה לאחרונה בארץ, אחת הדילמות במשא ומתן היא באיזו נקודה להתחיל אותו. "אם היריב מציע הצעה קיצונית, כדאי לך להציע הצעה קיצונית באותה מידה, ואם הוא מציע הצעת פתיחה שמרנית, כדאי להתאים לכך. התאמה היא המפתח ליחסים בין־אישיים, וגם במשא ומתן. אם צד אחד קיצוני והשני שמרני ויותר רציונלי, הם ייכנסו לקונפליקט".
הקורס שמעבירה בלאונט על משא ומתן נחשב לאחד המבוקשים בקלוג. לסטודנטים שלה היא מסבירה שהשאלה אם התחלת את המשא ומתן כהגיוני או כקיצוני תלויה ביחסים, בהיסטוריה ובתרבות. "אם אכנס לבזאר הודי ואציע מה שחשבתי שהוגן שיהיה המחיר הסופי, אהיה טיפשה", היא אומרת. "צריך לזכור את ההקשר. אני לא מלמדת תשובות, אבל המטרה שלי איך לחשוב על הסיטואציה כדי להיות גמיש ולהגיב למקרים ספציפיים".
לאונט עוסקת בשאלה של הוגנות במשא ובמתן ובחיים בכלל. לדבריה, הוגנות איננה קיימת - היא תלוית תפיסה וניתנת לתמרון. "אני מסבירה לתלמידים שלי שלא יניחו שהגדרתם להוגנות היא הנכונה". תפיסת המושג הוגנות והסלידה מאי־שוויון תלויה גם בשאלה אם אנחנו מרוכזים בתחרות עם האחר, אומרת בלאונט ומביאה כדוגמה סיפור עם רוסי שסיפר לה מכר לאחר שקרא מאמר שכתבה על סלידה מאי־שוויון: "שדון שיצא מבקבוק הגיע לאיכר רוסי ואמר לו: 'אתן לך מה שתרצה, יש לך משאלה אחת, אבל התנאי הוא שמה שתקבל, השכן שלך יקבל כפליים מכל בקשה'. האיכר אמר: 'אני רוצה בית חדש, אבל אז השכן שלי יקבל שני בתים. אז אני רוצה מיליון דולר, אבל השכן שלי יקבל כפליים!'. אז מה הוא ביקש? 'תוציא לי עין'".
"אין הוגנות. שווקים פשוט קיימים"
כמי שמתמחה במשא ומתן ובמשברים, אומרת בלאונט שהמושג הוגנות מהווה מכשול בכל הנוגע לקונפליקט הישראלי־ערבי. "הקונפליקטים הקשים ביותר שאתם מתמודדים איתם בישראל עוסקים סביב אמונות שונות של המונח הוגן", אומרת בלאונט. "אם אנחנו חושבים שקונפליקט הוא משהו מדיד כמו בקבוק מים, זהו מצב של ניצחון והפסד, אבל אם נחשוב על כל האנשים שייהנו מהמים האלו ודורות אחרינו, אולי נהיה יותר רחבי אופקים. אבל הנטייה האנושית היא להיות תקועים".
מחקריה של בלאונט מצאו כי גם בארה"ב להגדרת המושג "הוגן" יש פרשנויות שונות, בהתאם לעמדה הפוליטית. "דמוקרטים מניחים שמה שהוגן זה לתת לכולם הזדמנות שווה, והרפובליקנים מניחים שאתה מקבל מה שהשקעת - ושניהם צודקים", היא אומרת. "במחקרים שלי, הדהים אותי כמה אנשים נכנסים לקונפליקטים אינסופיים בשל הגינות. זה מפני שאני ילדה אמצעית".
פרופ' סאלי בלאונט, דקאנית בית הספר למינהל עסקים קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, אילינוי צילום: אוראל כהן בלאונט מצאה במחקריה שיש קשר בין עמדות פוליטיות בארה"ב לבין תפיסת השוק החופשי: "הראינו שאנשים בעלי דעות פוליטיות שמרניות יותר צפויים להאמין ששוק חופשי הוא הוגן, בעוד שאנשים בעלי אמונות ליברליות, פחות הניחו זאת". לדבריה, "אנשים מניחים ששוק חופשי הוא חכם והוגן. הוא יעיל, אבל הוא לא תמיד חכם - ואין לו שום קשר להגינות. התוצר לא מוקצה באופן שווה ובפרופורציה לכמה קשה עבדת. שווקים פשוט קיימים. צריך ממשלה חזקה, רגולטורים, תרבות ומכניזם לשוק חופשי. שוק חופשי לא צריך לקבוע את כל התוצאות בחיים".
"התקדמנו, אך עוד לא הגענו לשוויון"
כאשר קיבלה את המשרה היוקרתית בקלוג ב־2010, היתה בלאונט לאשה הראשונה שמונתה לתפקיד דקאנית בית הספר למינהל עסקים בארה"ב. בלאונט נחשבת לחוקרת בעלת שם עולמי בתחום המשא ומתן, ולתפקיד הדקאנית נכנסה לאחר שמילאה תפקידים בכירים באוניברסיטת NYU.
אחד התחומים שבהם עסקה בהרחבה הוא שאלת אי־השוויון בין נשים לגברים, והעיסוק ב"שבירת תקרת הזכוכית" של ההגמוניה הגברית בעולם העסקים ובאקדמיה. עם זאת, בכל מדינה מערבית, כולל ישראל, הנתונים מראים כי נשים עדיין מרוויחות בממוצע פחות מגברים.
"שבירת תקרת הזכוכית והשגת שוויון הם שני הישגים שונים", אומרת בלאונט. "יש לנו נשים בכל התפקידים הבכירים בארה"ב. האם הן שם ב־50%? לא. היתה נשיאת אוניברסיטה בהרווארד לפני שהיתה דקאנית בבית ספר למינהל עסקים, וכבר היו לנו כמה מזכירות מדינה. אז שברנו את תקרת הזכוכית אבל עוד לא הגענו לשוויון. לוקח זמן להתגבר על מאות שנים של פטריארכליות, אבל יש שינויים: באוניברסיטאות בארה"ב נשים מהוות יותר מ־50%. בגיל 18–22 נשים שולטות, וכבר יש תוכניות שדואגות שמספיק גברים ייכנסו לתוכנית".
המחקר שהכי מעניין את בלאונט כיום טרם פורסם, נערך באוניברסיטאות סטנפורד וברקלי בארה"ב ועוסק בשפת הגוף של אנשים כריזמטיים. "אחד הדברים שעליהם אני מדברת בכיתה ועם העמיתים שלי הוא הארכיטיפ לאשה רבת־עוצמה. אנחנו יודעים איך גבר מבוגר עוצמתי נראה. כשאת מדברת עם ביל קלינטון, אם את אוהבת את הפוליטיקה שלו או לא, הוא גורם לך להקשיב. אבל אין לנו דוגמאות רבות על איך נשים עוצמתיות נראות. גם הילרי קלינטון מאוד משפיעה, אך לא נטען שהיא דוגמה לאיך שאת רוצה להציג את עצמך".
שכר הלימוד: 61 אלף דולר לשנתיים
בלאונט, נוצרייה אדוקה, ביקרה בישראל בשבוע שעבר לראשונה בחייה. הסיבה לביקור הבזק היתה טקס חלוקת תעודות לבוגרי קלוג־רקנאטי, התוכנית הבינלאומית המשותפת ללימודי תואר שני של בית הספר לניהול ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל־אביב ושל המוסד האקדמי האמריקאי. המסלול המשותף עם אוניברסיטת תל־אביב, שהחל ב־1996, היה שיתוף הפעולה הבינלאומי הראשון של קלוג. בכל שנה נפתח מחזור של כ־50 מנהלים, ועד עתה סיימו את בית הספר כ־750 בוגרים. זהו גם אחד המסלולים היקרים ביותר באקדמיה הישראלית - 61 אלף דולר לסטודנט.
"כיום מנהיג מוביל זקוק לחשיפה בינלאומית", אומרת בלאונט. "אנחנו רוצים לפתח מנהיגים שיש להם מודעות גלובלית, אך מחוברים לקרקע המקומית ותורמים לקהילה".
סאלי בלאונט (51)
דקאנית ביה"ס למינהל עסקים קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן
מצב משפחתי: נשואה בשנית ואם ל־2
השכלה: תואר ראשון בהנדסה מפרינסטון, תואר שני בכלכלה ופסיכולוגיה מקלוג, דוקטורט בניהול ארגונים מקלוג
תחום מחקר: מו"מ וקבלת החלטות
תפקידים קודמים: יועצת בקבוצת הייעוץ בוסטון, דקאנית הסטודנטים וסגנית דקאן ביה"ס למינהל עסקים ב־NYU
תחומי עניין: משפחה ואמונה
