המל"ג: המוסדות יחליטו אם לכלול את ה-GMAT בדרישות הקבלה ל-MBA
כמעט חמש שנים אחרי שהמליצה לכלול את בחינת המיון ללימודי תואר שני במינהל עסקי בדרישות הקבלה ללימודי מינהל עסקים, משנה המל"ג את החלטתה. בפועל כל מוסד אקדמי ימשיך להחליט אם ואיך לחייב את המועמדים לעבור את הבחינה שעלותה 250 דולר, לא כולל ההכנה
לפני שלושה חודשים החליטה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לאמץ דו"ח של צוות שבחן את תנאי הקבלה למינהל עסקים לפיו אין צורך בחיוב המוסדות להשכלה גבוהה לשלב את בחינת GMAT (בחינת המיון ללימודי תואר שני במינהל עסקים) במסגרת תנאי הקבלה לתואר שני במינהל עסקים. עם זאת, המל"ג משאיר את שילוב ה-GMAT וה-GRE בתנאי הקבלה לשיקול דעת המוסדות.
זאת למרות שאותו דו"ח מציין כי מהספרות המחקרית בנושא עולה כי ה-GMAT אינו מנבא הצלחה בלימודים או בתפקידי ניהול. ב-2008 דווקא המליצה המל"ג למוסדות שיכללו בדרישות הקבלה ללימודי MBA את בחינת ה-GMAT או ה-GRE, בחינת הקבלה לתארים מתקדמים הכללית הנהוגה בארה"ב, בה נבחנים כישורי החשיבה, כתיבה, הבנת הנקרא ומתמטיקה.
GMAT הוא מבחן ממוחשב הנערך בשפה האנגלית. מדובר במבחן אדפטיבי, שבו שני נבחנים באותה כיתה יכולים לקבל שאלות שונות מאחר שהמבחן מותאם אישית לאדם שנבחן בו. השאלה הראשונה במבחן היא ברמת קושי מסוימת, ואם משיבים עליה נכונה רמת הקושי לשאלות הבאות עולה. אם טועים באחת השאלות, רמת הקושי יורדת.
הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת ת"א צילום: אוראל כהן
תנאי הקבלה משתנים ממקום למקום: לרוב בתוכניות ללימודי מינהל עסקים בארץ בוחנים רק את הציון בחלק הכמותי שהשיג המועמד - וציון הסף למעבר משתנה ממוסד למוסד. יוצאים מן הכלל הם אוניברסיטת חיפה והטכניון, שמבקשים ציון בחלק המילולי גם כן. בתוכנית ה־Global MBA, המועברת בשפה האנגלית במרכז הבינתחומי הרצליה, דורשים ציון בשלושת חלקי הבחינה הישנה.
ברוב מוסדות הלימוד ניתן גם לבקש פטור מבחינת ה-GMAT, והתנאים לפטור משתנים ממוסד למוסד. באוניברסיטאות בן־גוריון והעברית, למשל, רק תלמידים מצטיינים מקבלים פטור, בעוד שבבר־אילן, בחיפה, בטכניון ובתל אביב, רק בעלי תואר שני במקצועות מסוימים (כלכלה או חשבונאות) נהנים מפטור. לפי דו"ח הצוות, תנאי הקבלה הנהוגים כיום במוסדות בישראל הם סבירים, ודומים לתנאים המקובלים בארה"ב ובאירופה.
עלות בחינת ה-GMAT היא 250 דולר
המל"ג מציינת בהחלטתה כי מעולם לא דרשה באופן מפורש מהמוסדות להשכלה גבוהה לערוך בחינה מובחנת ונפרדת לצורך קבלה לתואר שני בדיסציפלינות מסוימות, לרבות דיסציפלינות מקצועיות כגון הנדסה: "הנהגת בחינת המתא"ם לתואר שני בפסיכולוגיה, לדוגמא, מקורה במוסדות להשכלה גבוהה, ולא בכפייה של המל"ג".
מחירי המבחנים הללו לא זולים: השתתפות בבחינת ה-GMAT היא 250 דולר, ובחינת המתא"ם היא 620 שקל. גם לרפואה צריך לעבור בחינות קבלה שעולות כסף: המסו"ק – בחינת סינון וקבלה לאח/אחות מוסמך עולה 610 שקל, ובחינת
מו"ר ללימודי רפואה עולה 500 שקל. מאחורי הבחינות הללו כמובן ישנה תעשייה שלמה של מכוני הכנה לבחינה בעלות גבוהה נוספת. הקורסים ל-GMAT נעים בין 990 ל-5,290 שקל. מצטיינים לומדים מינהל עסקים ולא משלמים.
האוניברסיטה העברית הסבירה כי "המלצת המל"ג טרם נדונה בוועדת ההוראה של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. לפיכך, תנאי הקבלה הכוללים את הדרישה למבחני GMAT לא השתנו. עם זאת, האוניברסיטה מציעה מגוון תוכניות לימוד לתואר שני במנהל עסקים אשר מעניקות פטור ממבחן זה. דוגמה לכך היא תוכנית אלפא למצטיינים מאפשרת לימודים לתואר בוגר ומוסמך במנהל עסקים בתוך 4 שנים וללא צורך במבחן GMAT".
