גל הרשקוביץ: "הטענה שתחזית ההכנסות היתה מופרכת אינה נכונה"

לכן כשהוא מדבר, הרשקוביץ זהיר ושקול. מודע היטב לפוטנציאל הנזק הפוליטי שיש לדבריו. מלבד זאת חשוב לו להגן על אגף התקציבים שהוא עומד בראשו, במיוחד לנוכח ההתקפות על חוסר המקצועיות של האגף והפספוס הגדול בתחזית ההכנסות לשנת 2012 - פספוס של 18.5 מיליארד שקל.

"תחזית נכונה במועד שבו היא מתבצעת", אומר הרשקוביץ בראיון ל"כלכליסט", "ב-2010 המשק היה במצב של יציאה מהירה ממיתון והגיע לקצבי צמיחה גבוהים מאוד. לכן תחזית הצמיחה ל-2012 שהיתה 4% ותחזית ההכנסות שנגזרה ממנה (232 מיליארד שקל - ש"א) היו סבירות לאותה נקודת זמן. זה אומר שהטענה שלכאורה בוצעה כאן תחזית מופרכת או תלושה היא טענה לא מבוססת משום שהיא היתה סבירה לנקודת הזמן שהיא בוצעה".

אבל כבר בינואר עדכנתם את תחזית ההכנסות כלפי מטה, למה לא ביצעתם אז צעדים נוספים בשביל לסגור את הגירעון, את אותם צעדים שהבאתם ביולי כמו העמקת הגבייה ומלחמה בהון השחור?

"כי בינואר קבענו יעד גירעון חדש, גבוה יותר, והצעדים שהבאנו אז בתחום המיסוי - עצירת מתווה הפחתת מס הכנסה, העלאת מס החברות ומס ההכנסה - האלה היו מספיקים תחת התחזיות המעודכנות. ואמנם, לא פספסנו אותן בגדול. התחזית המעודכנת הייתה 221 מיליארד שקל, והגבייה בפועל עומדת על 218. זה כל הפער. מרבית הצעדים שהבאנו ביולי רלוונטיים בכלל לשנת 2013, כי זיהינו בזמן שצריך להתאים את צד ההכנסות גם ל-2013. הזדרזנו לעשות את זה וקנינו אמינות בשווקים. השווקים הרי יודעים להגיב תוך יום (הכוונה בשער הריבית על גיוסי חוב - ש"א) ועובדה שהם לא עשו את זה".

ובכל זאת, המשק הישראלי לא נמצא עכשיו במיתון, אלא בשיעור צמיחה של יותר מ-3%

ובאבטלה נמוכה. זה מעיד על כך שהגירעון הוא מבני, ולא קשור לשפל בפעילות הכלכלית. כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם זה?

"חלק מהגירעון שאנחנו נמצאים בו כרגע בשנת 2012 הוא כתוצאה מההאטה הכלכלית. אתה בתוואי צמיחה של 3.2%, שזה לא טוב אבל לא נורא, ואתה בשיעורי אבטלה נמוכים ובשיעורי השתתפות גבוהים. ולכן רק חלק מהגירעון הוא כתוצאה מההאטה, אבל חלק ממנו הוא מבני. לכן המשמעות לשנת 2013 היא שרוב הגירעון יהיה גירעון מבני. וכיוון שכך, וכיוון שהוא קבוע, אתה צריך להפעיל צעדים מבניים, קבועים".

כלומר להעלות מסים?

"לא אמרתי את זה. הדבר הראשון שצריך לטפל בו הוא צד ההוצאה".

אבל זה לא יסגור את הגירעון. מה עם צד ההכנסות?

"נכון. אבל אין לנו עדיין תחזית הכנסות. זה יהיה רק בסוף פברואר. אין עדיין תחזיות מעודכנות. לפני שמתחילים בכלל לדבר איזה מיסוי וכו', צריך לקבל קודם תחזית אמינה של הכנסות. כשיהיו תחזיות להכנסות, ואנחנו נעשה את הצעדים שיידרשו להתכנס בצד ההוצאה, רק אז נוכל לראות מה נדרש לעשות על מנת לעמוד ביעד הגירעון".

הרשקוביץ. "לא פספסנו בגדול" צילום: אלכס קולומויסקי

"כבר עשינו צעדים לקראת 2013"

הנתונים שלכם מעידים על כך שהחוסר העיקרי בהכנסות ממסים נמצא במסים העקיפים. האם זה מעיד על כך שהתבססתם יותר מדי על המסים העקיפים שתלויים מאוד בצריכה?

"במסים הישירים, וזו עובדה, אנחנו מערכת מס מאוד פרוגרסיבית. הכי פרוגרסיבית במדינות ה-OECD. זה אומר שחלקים גדולים לא משלמים מסים כמעט. לגבי המסים העקיפים, שיעור המע"מ אצלנו לא גבוה באופן משמעותי ביחס למדינות אחרות. זה לא עניין של הישענות כזו או אחרת, בסוף צריך לממש מדיניות מיסוי נכונה".

ומה עושים עכשיו לקראת שנת 2013?

"ראשית, כבר עשינו צעדים ביולי לקראת 2013. יזמנו העלאת מיסוי משמעותית, של 14 מיליארד שקל, שרובם במסים ישירים ועקיפים. מרבית ההכנסות יגיעו ב-2013. מלבד זה, קבענו יעדי גירעון לשנים 2013 ו-2014 - גירעון של 3% ו-2.75% בהתאמה".

איך עומדים ביעד הזה. אתם חייבים לקצץ, לא?

"בצד ההוצאה אנחנו יודעים כבר היום שההוצאות לשנת 2013 ו-2014 יהיו גבוהות יותר בשנת 2012 בסדרי גודל של כ-13 מיליארד שקל ב-2013 ועוד כ-10 מיליארד שקל בשנת 2014. אנחנו גם יודעים שסך ההתחייבויות שנלקחו גבוהות יותר מהסכומים האלה במידה משמעותית. לכן מה שיידרש קודם כל הוא טיפול בצד ההוצאות על ידי התאמות והפחתות שיובילו אותנו להתכנסות לתקרת ההוצאה שנקבעה בחוק. זה הצעד המרכזי. כי כרגע מרכז הכובד נמצא שם. זה אומר שיצטרכו להיות שינויים משמעותיים בסדרי העדיפויות במשק. אני חושב שהם יצטרכו להיות בנושאים שהם תומכי צמיחה וצמצום פערים. אבל מי שיחליט מה יהיה הרכב התקציב הוא הממשלה הבאה. זו הפעולה הראשונה המשמעותית והמרכזית".

מה יהיו הקיצוצים שתציעו?

"אני לא הולך כרגע לפרט אילו צעדים בצד ההוצאה אנחנו נמליץ לממשלה החדשה לקבל".

למה?

"משתי סיבות. אנחנו נמצאים בתהליך של גיבוש מדיניות שלמה. לא סיימנו את העבודה הזו. צריך לסיים אותה קודם ואחר כך להציג אותה בצורה שקופה ונכונה. הסיבה השנייה היא שמבחינת תהליך אני חושב שלנקוב או להציע הצעות כאלה או אחרות חייב להיות במסגרת מדיניות כוללת. וגם את זה עדיין לא גיבשנו. צריך רפורמות כוללות, לא רק צעד כזה או אחר

במנותק מתכנית כוללת. אנחנו נמליץ שאלה יהיו סעיפים תומכי צמיחה וצמצום פערים".

ואתה יכול לאשר שצריך לגעת גם בביטחון, גם בקצבאות, גם בשכר וגם בתשתיות?

"לא. אני לא רוצה להיכנס לזה בכלל".

למה ראש הממשלה אומר שהציבור לא ירגיש את הגירעון הזה?

"אני לא הגורם המוסמך לענות על השאלה הזו. אבל צריך לזכור שאחרי כל ההתאמות שיידרשו בצד ההוצאה, ההוצאות עדיין יהיו גדולות יותר במידה משמעותית משנת 2012. אחרי כל הקיצוצים וההתאמות, רמת ההוצאה תהיה גבוהה יותר מאשר בשנים הקודמות".