בלעדי לכלכליסט
ששינסקי יבחן את עתידן של התוכניות הפרטיות לתואר שני
בעקבות דו"ח מבקר המדינה, המועצה להשכלה גבוהה החליטה לבחון את תוכניות הלימוד שאינן מתוקצבות על ידי המדינה. בנוסף, הוחלט לשלול מהאוניברסיטאות את עצמאותן בפתיחת תוכניות לימוד לתואר שני ולחייבן באישור המועצה
אם המוסדות האקדמיים התלוננו עד היום על התערבות המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בענייניהם, שתי ההחלטות שמתפרסמות עתה ודאי יגדישו עבורם את הסאה: המל"ג החליטה על הקמת ועדה אשר תבחן את התוכניות הפרטיות (תוכניות שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) באוניברסיטאות אשר רובן הן ללימודי תואר שני. בנוסף החליטה המל"ג לבטל את האוטונומיה של מוסדות הלימוד האקדמיים ביכולת לפתוח תוכניות חדשות לתואר שני.
מה שהביא את המל"ג להדק את הפיקוח על מוסדות החינוך הגבוה הוא דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי האחרון, אשר עסק באותן תוכניות פרטיות.
יבחנו אם התוכניות יוצרות פערים
בעשור הקודם נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל למשבר כספי עמוק, שכונה "העשור האבוד של ההשכלה הגבוהה", בין היתר עקב קיצוצים תקציביים שהושתו עליה. המשבר המתמשך הזה הניע את האוניברסיטאות לפעול בדרכים שונות להגדלת הכנסותיהן במטרה לשפר את מצבן הכספי.
אחת הדרכים היתה פיתוח תוכניות לימודים מיוחדות, נוסף על תוכניות הלימודים הרגילות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה ושכר הלימוד בהן גבוה מהרגיל. כמו כן, נפתחו תוכניות לימודים לאוכלוסיות תלמידים ייעודיות בהתאמה למקומות עבודה מסוימים, לבעלי מקצועות מסוימים או למגזרים מסוימים בציבור, כגון כוחות הביטחון, אוכלוסיות חרדיות ובני מיעוטים. המבקר מצא רשימה ארוכה של תקלות ואי־סדרים בתוכניות, הן מצד הגופים הממשלתיים והן מצד האוניברסיטאות.
בדו"ח המבקר הוטחה ביקורת במל"ג ובוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) אשר לא פיקחו על התוכניות. "בידי מל"ג וות"ת לא היו נתונים מלאים ומעודכנים על תוכניות הלימודים המיוחדות שהפעילו המוסדות להשכלה גבוהה, ולכן הן לא יכלו לקיים בקרה ופיקוח נאותים בנושא חשוב ומהותי זה", נכתב בדו"ח. עוד כתב המבקר כי "מהגידול במספר התוכניות החוץ־תקציביות והתוכניות הייעודיות בלא קיום הליכי פיקוח נאותים ובלא שתתקיים הערכה ובחינה כוללת בנושא עולים סממנים של הפרטה בלתי מתוכננת ובלתי מבוקרת".
לכן באוקטובר האחרון החליטה המל"ג להקים ועדה שבראשה יעמוד פרופ' איתן ששינסקי, אך טרם מונו שני החברים הנוספים עקב הקושי במציאת גורמים הבקיאים בתחום ואשר אין להם נגיעה אישית אליו, כלומר נטולי ניגוד עניינים.
ששינסקי הסביר אתמול ל"כלכליסט": "יש מספר גדול של פעילויות באוניברסיטאות שהן לא במסגרת התקציב השוטף, הן מבחינת התלמידים המשתתפים בהן והן מבחינת המורים שמלמדים בהן. יש מי שחושב שזה יוצר פערים מסוימים מבחינת
הקדשת הזמן של המרצים לתוכניות אלו לעומת התוכניות המתוקצבות. הוועדה תבחן ככל הנראה האם לאפשר את המשך התוכניות, האם יש להטיל מגבלות על מספר התוכניות והאם להטיל מגבלות על היקף ההוראה של המרצים במסגרת זו".
מנגד, האוניברסיטאות מסבירות כי תוכניות אלו מאפשרות להן לקחת עודפי תקציב ולהשקיע בסטודנטים שבתוכניות הרגילות, שכן תקציב הות"ת אינו מספיק. כמו כן התשלום שמקבלים מרצים בתוכניות אלו מהווה תגמול כספי נוסף.
פרופ' משה צבירן, סגן הדקאן של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב, מסביר כי "המטרה של התוכניות החוץ־תקציביות היא לא לחלק תארים תמורת כסף. התוכניות החוץ־תקציביות נותנות משאבים גדולים יותר וכך אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו לא יכולים לעשות בתוכניות התקציביות".
גדעון סער, יו"ר המל"ג צילום: שאול גולן
נמצאו ליקויים אקדמיים מהותיים
במשך שלוש שנים התקיים ניסוי באוניברסיטאות שבמסגרתו ניתנה להן אוטונומיה בפתיחת תוכניות לימודים חדשות לתואר שני. המשמעות היא שהמוסדות לא נדרשו לאישור המל"ג והסתפקו בוועדות פנימיות שלהם. לפני כחודשיים הודיעה המל"ג על שלילת עצמאותן של האוניברסיטאות, לפחות עד אוקטובר 2013 - לאחר שתלמד את הנושא.
איתן ששינסקי צילום: גיא אסיאג הסיבה לעצירת תוכניות הלימודים הללו היא העובדה שנפתח מספר גדול מדי של תוכניות עצמאיות לתואר שני: "פתיחה מסיבית של תוכניות לימודים לתואר שני בפרק זמן כה קצר, יש בה כדי לפרוץ את המסגרות האקדמיות, התכנוניות והתקציביות שלהן", נכתב בהחלטת המל"ג.
פריצת המסגרות האקדמיות אשר לה טוענת המל"ג מכוונת למשל למסלולי לימוד שלא כללו תזה, דבר אשר שינה לרעה את התמהיל בין מסלולים מחקריים לתואר שני למסלולים לא מחקריים. כמו כן, מציינים במל"ג כי הוועדות הבינלאומיות אשר ביצעו הערכות איכות לתוכניות הלימוד השונות מצאו בחלקן ליקויים אקדמיים מהותיים.
אוניברסיטת תל־אביב מסרה כי "המוסדות להשכלה גבוהה מתקשים בפתיחת תוכניות חדשות לתואר שני ובעדכונן לאור העובדה שהמל"ג הקפיאה ללא הסכמת האוניברסיטאות את תוכנית האוטונומיה".
