$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה לא רצינו לדעת על המדע?

טוויטר הוצף בווידויים מטרידים של מדענים

שיזף רפאלי 08:4417.01.13
בישראל יש עדיין רק כמה עשרות אלפים המשתמשים בטוויטר, אבל ביתר העולם המערבי הרשת החברתית הזאת זכתה למעמד של פייסבוק שהתבגר: פחות תמונות, צבע ופירוטכניקה, ויותר דו־שיח, קצב וגלובליות. מספר הציוצים הקצרצרים שמתפרסמים מדי יום בטוויטר כבר מתחרה במספר הסטטוסים שמתעדכנים בפייסבוק, והדרישה לקצרנות במסרים מביאה שם את ההתחכמות והסרקזם לשיאים של זיכוך. בכמה מעגלים מקצועיים, למשל בקרב עיתונאים ואנשי מדיה, טוויטר כבר הפך ליעד מועדף לתקשורת ופרסום עצמי.

 

אחד מקסמיו של טוויטר, שהוכתר כמילת השנה של 2012 של האגודה האמריקאית לחוקרי הניבים, הוא ה"השטאג", ובאנגלית hashtag# - חתימת הודעה בסימן סולמית ואחריו מילה, שיוצרת באחת קהילה אד הוק שבה חברים כל מי שמוסיפים את ההשטאג להודעותיהם. לחיצה על השטאג בהודעה אחת מציגה ברשימה את ההודעות הקשורות כולן.

קהילה וירטואלית כזאת, שנוצרה בשבוע שעבר ומאז פורחת במהירות, מאגדת מדענים מרחבי העולם שהחלו לעשות שימוש בהאשטג overlyhonestmethods#, "#מתודות־כנות־מדי", כדי לחלוק עם העולם את מה שאינם יכולים לכתוב בכתבי עת מדעיים: חשיפה כנה ומלאת הומור עצמי של מה שמתרחש במעבדות שלהם. הווידויים שהולכים ומצטברים שם כוללים הרבה הומור עצמי ואנקדוטות, לא תמיד מחמיאות, על טבעה של העבודה המדעית.

 

מדענים חולקים עם העולם בטוויטר את מה שבאמת מתרחש במעבדות שלהם (אילוסטרציה) מדענים חולקים עם העולם בטוויטר את מה שבאמת מתרחש במעבדות שלהם (אילוסטרציה) צילום: shutterstock

 

יש שם ציוצים שמספרים על קיצורי דרך לא כל כך כשרים, אחרים מתבדחים על גילויי בורות שהתגלו במקומות שבהם חשבנו שיש מומחיות, ואחרים סתם מציגים את מחשבותיהם הלא מסוננות והלא מצונזרות של הכותבים. לפעמים אלה בדיחות: חוקר אחד מספר שהמעבדה שלו עורכת ניסויים בסטודנטים במקום בעכברי מעבדה, כי העכברים יקרים מדי, וגם יש נטייה להיקשר אליהם. חוקר אחר מודה שבמהלך ניסוי הוא הפעיל את המכשור המדעי במהירות שונה מהדרוש, כי במהירות הדרושה המכונה השמיעה צלילי חריקה שלא נעמו לו. ציוץ שלישי מתוודה על כך שהמבחן הסטטיסטי שתוצאותיו פורסמו הוא השלישי שנערך, כי השניים הראשונים לא תמכו בתוצאות המיוחלות. רביעי מספר שהוחלט להתעלם מממצא קריטי כיוון שכולם במעבדה היו עייפים וכבר רצו ללכת הביתה. ציוצים נוספים מספרים על שיטות לשימוש בניסוחים סבוכים־בכוונה כדי לשוות למאמרים נופך מדעי־רציני, ואחרים חושפים שיטות להשפעה ומניפולציה על עורכי כתבי עת. נכון לכתיבת שורות אלה יצאו כבר אלפי דיווחים מתיבת פנדורה הזאת, וחדשים מתווספים מדי דקה.

 

יש משהו מעורר סימפתיה בחשיפה הזאת, המטרידה בהיקפה, של עקבי אכילס של חוקרים מרכזיים יותר ופחות במוסדות יוקרתיים. רבים מהכותבים חושפים את זהותם, בלי להסתתר מאחורי שם בדוי, ובכמה עיתונים שסיקרו את מגיפת הווידויים, הללו תוארו כאחד המסמכים החשובים בתקשורת המדע. בתוך ימים גם קמו סביב ההשטאג הזה מספר גדול של אתרים מלווים, המארגנים ומציגים עותקים של המסרים המצחיקים ביותר, או המדאיגים ביותר. השילוב של מצחיק ומאיים, נושאים חשובים וקלות דעת, מנצח שוב.

 

אבל מעבר לשעשוע, שהוא עצמו יפה לבריאות, חשוב לתת מקום לזעזוע מהתופעה. יהיה מי שיגנה אותה או את מה שהיא חושפת. רבים לא יבינו, וייוותרו מחוץ למעגל הדיון, כי לעתים תכופות הוא מאוד טכני ונשען על מושגים מקצועיים. ויהיה מי שיאמר, כמוני, שהנה עוד הוכחה לכוח המטהר של פתיחות, ולכוחן של הרשתות החברתיות שמאפשרות אותה. בכל מקרה, הצטופפות מדענים סביב מדורת השבט החדשה הזאת היא עוד סיבה ועידוד להצטרפות הבלתי נמנעת, גם אם מאוחרת, של ישראלים לפלטפורמה הזאת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x