הרפורמות שבדרך יגרמו לעיני להזיע

השילוב הצפוי בין ממשלה בעלת תפיסה ימנית כלכלית מובהקת - נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד - לבין מצב כלכלי שדורש קיצוצים קשים מעלה זיכרונות מ־2003, אז ביצע נתניהו רפורמות ענק בנמלים ובפנסיה, על אפה ועל חמתה של הסתדרות חלשה בראשות עמיר פרץ. ב־2013 מצב ההסתדרות הוא אחר, ולכן המאבק בממשלה יהיה מסיבי יותר. אלה הפנטזיות העיקריות של נתניהו והאוצר לרפורמות ביחסי העבודה במשק:

לנייד את המגזר הציבורי

1. הרפורמה במגזר הציבורי. הכוונה היא לשנות באופן יסודי שני אספקטים מרכזיים: ראשית, מנהלים בדרג בינוני ומעלה לא יהיו קשורים בהכרח למשרד מסוים אלא לשירות המדינה בכלל, ולכן ניתן יהיה לנייד אותם בין משרדים בהתאם לצורך. בחלק השני של הרפורמה, האוצר מעוניין להכניס נהלים שיאפשרו לשירות המדינה להתנהל בדומה ככל הניתן למגזר הפרטי - בונוסים על פי תמריצים, ניוד עובדים בין מחלקות ללא צורך בהסכמת הוועד וכמובן אפשרות של פיטורים ביתר קלות. במילים אחרות, הכוח של המנהלים במשרדי הממשלה יגדל על חשבון כוחם של הוועדים החזקים.למעשה, ליו"ר ההסתדרות אין התנגדות עקרונית לרפורמה כזו, גם אם לא יסכים לכל חלקיה, פשוט משום שגם בסביבתו מבינים שמה שהיה לא יכול להימשך.

בסופו של דבר, לכל נושא יש מחיר. כשנתניהו רצה להפריט את הנמלים ב־2003 הוא היה מוכן לתת לכל פועל מענק הפרטה של 100 אלף שקל, וכשרצה להפריט חלק מהרכבת כראש ממשלה כל עובד קיבל מענק של כ־20 אלף שקל. רפורמה בשירות המדינה, על 60 אלף עובדיו, יכולה לעלות הרבה מאוד כסף, וספק אם לתקציב המדינה יש הסכומים הנדרשים.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני צילום: עמית שעל

להחליש את זכות השביתה

2. יישום הסכם בוררות חובה במגזר הציבורי. ההסכם הקיים בין ההסתדרות למדינה מאפשר להעביר סכסוכים במגזר הציבורי אל המוסד לבוררות, וכך הם ייפתרו בדיאלוג במקום בעימותים ובעיצומים. בפועל, כמעט אין סכסוך שמגיע אל המוסד הזה, ואחת הפנטזיות הגדולות של האוצר היא למסד חוק בוררות חובה, שיפגע בזכות השביתה של העובדים במקומות שיוגדרו כחיוניים או כמונופוליסטיים. בהסתדרות מתנגדים עקרונית לכל החלשה של זכות השביתה. מדובר בזכות עקרונית שעובדים נלחמו עליה, אומרים בארגון, ולכן אי אפשר בכלל לדבר על שינוי שלה או על ביטולה.

3. ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות. כאן מדובר בסוכרייה ששווה למדינה 4.2 מיליארד שקל בשנה, ויכולה לתת חיזוק משמעותי לבעיית ההוצאות העודפות בגובה 14 מיליארד שקל , שאליה נקלע נתניהו בתקציב 2013. ביטול הפטור

מצריך הסכמה של עיני, שעד כה מסרב להיענות לדרישת האוצר, שם טוענים שהפטור משרת בעיקר את העשירים. הניסיונות הרבים לבטלו במהלך השנים הפכו את הפטור ממס לבבת עינם של ועדי העובדים, ולמעשה לאחד הפטורים ממס הבודדים שמהם יכול ליהנות שכיר ממעמד הביניים. באוצר יודעים שזה הזמן לנסות שוב את מזלם.

4. ועדת חוק שעות עבודה ומנוחה. לאחר שהוקפאה בשבוע שעבר, יבקש האוצר לחדש את פעילות הוועדה לבחינת מחדש של אופן התשלום על שעות נוספות. כלומר, במקום שהתשלום יהיה על השעה התשיעית ומעלה ביום עבודה, הוא יינתן רק על עבודה מהשעה ה־187 בחודש.

עיני דווקא שקל בעבר שינוי כזה, תחת מגבלות של קיום ועד עובדים במקום העבודה, ועוד. בהסתדרות חוששים, ובצדק, שמעסיק ינצל את כוחו כדי לגרום לעובד להישאר עוד שעות בעבודה ובסוף לא ישלם עליהן, אך גם כאן השאלה היא מה יקבל עיני בתמורה.