תוכנית ההתנתקות הבריטית

כל עוד פרויקט האיחוד האירופי נחשב מוצלח, הבריטים שיתפו פעולה עם החסרונות המובנים שבו, אך כיום הקו אותו מוביל ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, הינו התנתקות מהאיחוד הפיסקאלי והבנקאי אליו מתקדמת אירופה. קמרון מבקש לנצל את הקו הפשרני שמובילה גרמניה - המכירה בחשיבות בריטניה כחלק מהאיחוד - ומבקש לשפר אחיזתה של מדינתו במספר תחומים מהותיים: רגולציה (קמרון קורא להקלות למגזר העסקי ע"י ביטול 'מיסים מיותרים'), עלויות (תרומת בריטניה לתקציב האיחוד גבוהה מהתקבולים מהאיחוד המתקבלים בעיקר בצורת סובסידיות), וכן נושא ההגירה. נושא זה מצוי בוויכוח מתמיד בבריטניה, המחויבת לאפשר לאזרחי 27 המדיניות החברות באיגוד לגור ולעבוד בה באופן חופשי. הקו הניצי שמוביל קמרון הביא להיחלשות הפאונד הן מול היורו והן מול הדולר מתוך חשש שבריטניה תאבד את האינטרסים הכלכליים שלה באירופה, ואת היותה 'גשר לאירופה' בעיני ארה"ב.

דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה צילום: בלומברג

ביחס לכלכלות המפותחות האחרות בריטניה מציגה קשיים בהתאוששות מהמיתון שפקד אותה בשנים 2008-9 והיא החזירה לעצמה רק כמחצית מהתוצר שאיבדה במהלך המשבר הפיננסי. הסיבה לפגיעה הקשה נעוצה בהישענות על הסקטורים שעמדו בלב המשבר הכלכלי העולמי (פיננסים ונדל"ן). כלכלת בריטניה התכווצה ב-0.3% ברבעון האחרון של 2012 לעומת הרבעון השלישי לפי נתונים ראשוניים, וזאת לעומת צמיחה של 0.9% ברבעון השלישי. הגרעון הממשלתי טיפס בשנה שהסתיימה ב-600 מיליון ליש"ט ל- 15.4 מיליארד ליש"ט, מה שגרר עליית התשואה על האג"ח הבריטיות לשיא של שמונה חודשים. הבנק המרכזי הבריטי ממשיך לשמור על ריבית נמוכה של 0.5% מאז אמצע 2009, למרות אינפלציה שנתית גבוהה יחסית למדינות המערביות. אינפלציה זו שחקה את ערך הליש"ט בארבע השנים האחרונות בכ-10%. לצד התייצבות בשיעור האבטלה ברמת 8% בריטניה מתקשה לייצב את החוב הלאומי שטיפס לרמה של 88% מהתוצר – כפול מרמתו טרום המשבר. הבשורות הטובות מגיעות דווקא מהמגזר הצרכני. ההכנסות הפנויות רשמו עלייה של 1.7% ב-2012 ומשכו את הוצאות הצרכנים גם כן למעלה. היות שהצריכה הפרטית מהווה כ-60% מכלכלת בריטניה, עלייה זו צפויה לתרום לצמיחת התוצר.