"ההכרזה על אל על כמונופול היא אבסורדית, הרי לא יעשו זאת לצה"ל או למשטרה"

חברת אל על מערערת על החלטת רשות ההגבלים העסקיים להכריז עליה כמנופול במתן שירות אבטחת תעופה בחו"ל: "נראה כי כוונתו העיקרית של הממונה בהכרזה היא דווקא לווודא שהמצב המונופוליסטי שבו רק אל על היא זאת שמעניקה שירותי אבטחת תעופה, יישמר וימשך. דומה שזאת הפעם הראשונה שבה מוכרז בישראל מונופול כדי לוודא שהמונופל אמנם ישאר מונופול, וכדי לוודא שבניגוד לרצונו של המונופול, לא תיווצרנה אלטרנטיביות תחרויותיות בשוק".

בשבוע שעבר הגישה אל על את הערעור על החלטת הממונה לבית הדין להגבלים עסקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עוה"ד מיכל הלפרין מיכל רוטשילד וגיורא ארדינסט. "עניינו של ערר זה", כך נכתב לבית המשפט, "בהכרזה שגויה ומיותרת אותה הוציא תחת ידו הממונה נגד אל על, אשר מתייחסת ל'שוק' שכלל איננו שוק מסחרי-עסקי ושבו נאלצת אל על לפעול בניגוד לרצונה. בכך מבקש הממונה להחיל את חוק ההגבלים העסקיים במקום בו חוק זה כלל לא נועד לחול".

"אל על נאלצת לפעול בנגוד לרצונה" צילום: סיוון פרג'

משמעות ההכרזה: ניתן להגביל מחירים

פנייתה של אל על לבית המשפט נעשתה על רקע הכרזתו בספטמבר 2012 של הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה על חברת אל על כמונופול בתחום מתן שירותי אבטחת תעופה בחו"ל. לפני כן הודיעה אל על כי תדרוש שהמדינה תיקח על עצמה את נושא אבטחת התעופה הישראלית, וכי אין מדובר בשירות אזרחי שעליה לספק.

משמעותה של ההחלטה היא שניתן יהיה להטיל מגבלות על מחירים שהחברה גובה מחברות תעופה ישראליות מתחרות ועל התנהלותה העסקית, שלא תהווה ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי. כן ניתן יהיה לדרוש ממנה לא להפלות לרעה במחיר או בשירות את חברות התעופה ישראייר וארקיע.

גילה אמר אז כי על פי חוק מחויבות חברות התעופה צריכות אל על, סאן דור (בבעלות אל על), ארקיע וישראייר לנקוט אמצעי אבטחה בטיסותיהן. בדיקה שערכה רשות ההגבלים העלתה כי באמצעות אגף הביטחון של אל על נתונה לה בלעדיות מוחלטת על פי דין במתן שירותי אבטחת נוסעים ומטען בטיסות נוסעים של חברות התעופה הללו מישראל לחו"ל, מחו"ל לישראל ובין יעדים שונים בחו"ל. בחלק מהקוים ישראייר וארקיע מתחרות באל על בהובלת נוסעים וסחורות.

בערעור מנמקת אל על מדוע האחריות על שירות הביטחון והאבטחה למשתמשים בשירותיהן של חברות התעופה הישראליות מוטלת על המדינה, אך זו מבקשת לפטור את עצמה "שלא כדין" מאחריות זו ומחייבת למעשה את אל על לספק את השירותים הללו, הן לנוסעי אל על והן לנוסעי חברות אחרות. "אל על", נטען, "אינה מעוניינת להיות ספקית של שירותי אבטחת תעופה כלל, ובוודאי שלא עבור חברות תעופה אחרות". ניסיונות ובקשות בעבר של החברה שלא לספק את השירותים – לא נענו על ידי המדינה. למרות חוסר רצונה, כך לגרסת החברה, היא המשיכה לספק את השירותים מתוך אחריות לאומית. "רשויות המדינה, אשר אינן מצליחות להקים גוף אבטחה ממלכתי על אף הצהרות חוזרות בדבר חשיבות גוף זה, מנצלות את התנהלותה של אל על כדי לחמוק מאחריות תוך הטלת הנטל על כתפי אל על", נכתב בערעור.

אחת הסיבות המרכזיות להתנגדותה של אל על היא כספית. לדבריה, לא רק שהיא אינה מרוויחה ממתן שירותי האבטחה, אלא שהיא אף מפסידה כספים בשל כך.

לטענת אל על, "מדובר במצב אבסורדי. תחום אבטחת התעופה הינו תחום להסדרה תחרותית ודיני ההגבלים העסקיים אינם אמורים לחול עליו". למשל, מציינת אל על, הממונה על הגבלים לא מכריז על צה"ל או על המשטרה כמונופול, משום שבתחומים אלו לא נועדה להתקיים התנהלות שוק תחרותית.

מהרשות להגבלים עסקיים נמסר בתגובה: "הכרזת מונופול היא למעשה הכרזה על סטטוס קיים, צעד הצהרתי שמגדיר מצב קיים. קיומו של מונופול הוא לא עבירה על החוק. מטרת ההכרזה היא תמרור אזהרה לאל על שלא תנצל מעמדה באופן העלול לפגוע בתחרות ובציבור האזרחים. עצם ההכרזה אינו קשור לרצונה או לאי רצונה של אל על לתת שירותי אבטחה".