איך מחלקים את תקציב החינוך?
הלמ"ס אספה מהרשויות המקומיות את נתוני התקציב שהן מוציאות מדי שנה על חינוך. התוצאות לא מפתיעות
עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מאפשרים הצצה חלקית לאופן שבו תקציבי החינוך מתחלקים. הלמ"ס אוספת מהרשויות המקומיות את נתוני התקציב שהן מוציאות מדי שנה על חינוך, ובחלוקה למספר התלמידים בכל רשות מתקבלת ההשקעה בתלמיד. המספר הזה לא כולל את הכסף שמשרד החינוך מעביר גם הוא, בעיקר למשכורות של מורים.
הנתונים מגלים תמונה די צפויה. הרשויות החזקות, שתושביהן שייכים לעשירונים העליונים, משקיעות הרבה יותר בחינוך
של כל ילד מאשר הרשויות החלשות. להוציא כמה רשויות יוצאות דופן - קריית שמונה, אור עקיבא ושדרות - התמונה הזו ברורה כשמש. ההשקעה בחינוך תלמיד ברעננה, למשל, היא כ־15 אלף שקל בשנה, בעוד שההשקעה הממוצעת בתלמיד בבית שמש היא רק 4,300 שקל בשנה.
פערי ההשקעה הללו מנציחים את הפערים הקיימים ממילא בין תושבי הרשויות, ומביאים לכך שהעתיד של ילדים אלו יהיה זהה להווה של הוריהם. אם משרד החינוך היה מקצה את תקציביו באופן דיפרנציאלי, כך שרשויות חזקות יותר היו מקבלות פחות, אי־השוויון הזה היה מצטמצם.