המטרה הבאה על הכוונת של נתניהו: צינור גז עם טורקיה

אפשרות הקמתו של צינור גז בין ישראל לטורקיה מצויה בשלבים מתקדמים הרבה יותר ממה שנדמה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים משני הצדדים לרכישת גז ממאגר לווייתן שליד חיפה ולהקמת צינור גז מהמאגר לטורקיה ומשם לאירופה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים בשיתוף ממשלת ישראל שמעודדת באגרסיביות את התהליך וממשלת טורקיה, שמעוניינת מאוד בקידומו.

מבחינת הצד הישראלי מעורבים בתהליך החברות רציו ודלק, השותפות במאגר יחד עם נובל אנרג'י, וכן הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מהצד הטורקי מעורבים משרד האנרגיה, וכן גורמים עסקיים שמעוניינים להשתתף בתהליך.

ל"כלכליסט" עוד נודע כי משלחת ישראלית שבה השתתפו לוקר ויוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, יחד עם בכירים נוספים מרציו ודלק, יצאה בשבועות האחרונים פעמיים לפחות לפגישות בטורקיה לקדם את התהליך.

מחיר נמוך הרבה יותר מהגז שמגיע מרוסיה

ככל הידוע מוכנים הטורקים לממן חלק מהותי מעלות צינור הגז, שעלותו הכוללת מוערכת ב־2 מיליארד דולר, בתמורה להעברת הגז. ממשלת ישראל והגופים העסקיים השותפים במאגר יממנו את החלק הנוסף. על פי השיחות במידה ויושג הסכם, הרי שחלק מהותי מהגז במאגר העצום של לווייתן, יוזרם באמצעות הצינור לטורקיה ומשם לאירופה.

מבחינת הטורקים מדובר באינטרס כלכלי, שכן הצינור התת־ימי שיחבר בין לווייתן לטורקיה גם יענה על הגידול הצפוי בצריכת הגז במדינה. לטורקיה תלות גדולה בגז הרוסי והיא מעוניינת להקטינו, ובאמצעות התחרות מהגז הישראלי, היא צפויה להקטין תלות זו ואולי אף לקבל מחירים טובים יותר מהרוסים.

כיום טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. צריכת הגז צפויה לגדול ב־50% בשנים הקרובות. מקורות האספקה של גז בצנרת לטורקיה הם איראן, רוסיה ואזרבייג'אן ובנוסף היא מייבאת גז נוזלי יקר מאלג'יריה באמצעות מתקני LNG. בחודשים האחרונים היו שיבושים באספקת הגז האיראני לטורקיה עקב פיצוצים בצנרת, והמתיחות בין המדינות על רקע המשבר בסוריה. הגז הרוסי מגיע לטורקיה בצינור ה־Blue Stream התת־ימי (כ־23.5 BCM). כדי להפחית את תלותה בחברה הרוסית "גזפרום", הגדילה טורקיה את היבוא מאלג'יריה, אזרבייג'אן, קזחסטן וטורקמניסטן. בשלב זה, הגז הזול ביותר מגיע מטורקמניסטן ועלותו כ־10 דולר ל־MMBTU, אך המחיר המשוקלל גבוה הרבה יותר.

ל"כלכליסט" נודע כי בשיחות נידונו כבר מחירי הגז לטורקים. הטורקים הציעו מחיר של 9 דולר ל־MMBTU. מחיר זה גבוה יותר מהמחיר שקיבלה חברת החשמל בחוזה מול תמר, של 5 דולר, ונמוך יותר מהמחיר למזרח הרחוק, של 13 דולר.

בנובל אנרג'י מפחדים ממהפכה איסלאמיסטית

מהצד הישראלי, ל"כלכליסט" עוד נודע כי בין השותפות במאגר לווייתן קיימת מחלוקת באשר לכדאיות הנושא. בעוד שרציו וקבוצת דלק מעוניינות לקדם את התהליך בשל הקדמת התזרים לשתי החברות, הרי שנובל אנרג'י מתנגדת בעיקר בשל החשש שהיא מעלה בשיחות סגורות למהפכה איסלאמית רדיקלית בטורקיה, מה שעלול להוביל למצב שההזרמה תופסק בפתאומיות ותעמיד את השותפות בפני שוקת שבורה.

בין ממשלות ישראל וטורקיה קיימת מתיחות מאז עלה לשלטון יו"ר מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמית, רג'פ טאיפ ארדואן, ב־2003. היחסים נקלעו למשבר חריף עקב השתלטות צה"ל על אוניית הסיוע לעזה ה"מאווי מרמרה" במאי 2010, שבה נהרגו תשעה פעילים טורקים. טורקיה דורשת התנצלות רשמית ופיצויים מישראל עקב מותם של הפעילים, והורידה את דירוג היחסים הדיפלומטיים עד אשר תיענה ישראל לדרישותיה. טורקיה גם מתנגדת לפיתוח שדות הגז הסובבים את האי קפריסין, שבו היא בעלת הריבונות בחלק הצפוני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לקדם את ההתקרבות ביחסים מול טורקיה, ולנצל את הרמזים ששלחו בכירים במימשל הטורקי לגבי הצורך בצינור הגז מישראל. מיתאת רנדה, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ הטורקי, צוטט לאחרונה בתקשורת כמי שאומר כי "הקמת צינור לטורקיה היא הדרך הטובה ביותר ליצוא הגז הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנרגטית", ל"כלכליסט" נודע כי בשיחות סגורות הביע נתניהו תמיכה אף באפשרות להחריג את מכירות הגז לטורקיה מהמלצות ועדת ששינסקי לאור החשיבות האסטרטגית שהוא רואה בנושא.

נתניהו. רוצה לקדם את התחממות היחסים צילום: אלכס קולומויסקי

בקפריסין לא ימהרו לברך על המהלך

בעולם כבר קיימים כמה צינורות גז תת־ימיים דומים - כמו הצינור המוליך גז מנורבגיה לבריטניה והצינור המוליך גז מרוסיה לגרמניה. מבחינת השותפות במאגר לווייתן אפשרות חיבור המערכת לאירופה, שתביא לפתיחת השוק האירופי בפני הגז הישראלי, עצומה, אולם מעבר לעלות הנחת הצינור הגבוהה, הבנייה גם עלולה להיתקל בהתנגדות מצד לבנון וסוריה,

שהמים הכלכליים שלהן נמצאים בין אלה של ישראל וטורקיה.

מה שעלול להפריע למו"מ הם היחסים בין ישראל וקפריסין בתחום הגז, יחסים שטורקיה לא רואה בעין יפה. ממשלת קפריסין, השולטת בחלקו הדרומי של האי, פירסמה מכרזים לחיפוש גז במים הכלכליים, ובאחד הקידוחים שבוצע על ידי נובל אנרג'י נמצא מאגר גז גדול, שזכה לשם אפרודיטה. חלק ממאגר זה נמצא גם במים הכלכליים של ישראל. טורקיה מתנגדת למכרזי החיפושים בקפריסין, וטענה בעבר כי תחרים חברות בינלאומיות שיגשו אליהם. בנוסף החלו הטורקים בקידוח, בצעד שנתפש כהצהרה פוליטית, לחיפוש נפט על היבשה בצידו הצפוני של האי.

יש לציין כי יצוא הגז מישראל עדיין לא הוסדר, אך השותפות בלווייתן, המכיל על פי האומדן כ־450 מיליארד מ"ק גז טבעי, פועלות להקמת מפעל הנזלת גז ליצוא באמצעות אוניות. כך מקוות השותפות למכור את הגז בשוק העולמי, ובעיקר במזרח הרחוק, שם מגיע מחירו ל־18 דולר ליחידת אנרגיה ‏(MMBTU) - עד פי שניים ממחיר הגז באירופה. השותפות בלווייתן כבר סיכמו על מכירת 30% מהזכויות במאגר לוודסייד האוסטרלית, שאמורה להקים את תשתית היצוא, תמורת 1.5 מיליארד דולר. וודסייד אמורה מבחינת השותפות להיות האחראית על המכירות וביצוען למזרח.

מלשכת רה"מ נמסר: "בניגוד לפרסומים, מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר לא נסע לטורקיה בעניין צינור הגז וגם אינו מתעתד לעשות זאת".