בלעדי לכלכליסט
פרוטוקולים נוספים של מזרחי טפחות נחשפים: כשהלקוח מתקשר לדירקטוריון
בנק מזרחי טפחות זוכה לביקורת נוקבת מבנק ישראל על הכוח המופרז שניתן למנכ"ל אלי יונס אל מול הדירקטוריון והעומד בראשו. כעת מתגלה כי ב־2009 יונס, שמנע מהבנק להעניק הלוואה לחברת הספנות צים, אף הכתיב לדירקטוריון את נוסח ההחלטה
דו"ח הבדיקה של בנק ישראל שפורסם לאחרונה בנושא היבטי הממשל התאגידי בבנק מזרחי טפחות ביקר את היחסים שבין מנכ"ל הבנק אלי יונס ליו"ר הדירקטוריון לשעבר יעקב פרי, וקבע כי "בהתאם לחוק, המנכ"ל נתון לפיקוחו של הדירקטוריון, ולא להפך". הדו"ח, שהתבסס על פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון שנערכו בשנים 2011–2012, מצא גם כי "בעוד שתפקידו של היו"ר הוא לדאוג לתפקודו התקין והיעיל של הדירקטוריון, היו"ר לא ביצע את האמור לעיל על אף פניות של דירקטורים ושל המנכ"ל".
- אחרי שוחט: דב מישור פרש מדירקטוריון מזרחי טפחות
- לאחר בקשת הרשות: פורסמו ההמלצות שנדרשו ממזרחי-טפחות
- צמרת מזרחי טפחות נדרשת לתיקון מחדש
פרוטוקולים נוספים שהגיעו לידי "כלכליסט" מישיבות דירקטוריון שקיים הבנק בניהולו של אלי יונס ב־2009, חושפים כי ההתנהלות החריגה שבנק ישראל מצא לא היתה יוצאת דופן וניכרה גם בשנים שלפני הבדיקה.
"דבר כזה לא קרה עד היום"
בישיבת דירקטוריון שהתקיימה ב־13 באוקטובר 2009 בנוכחות יונס, סיפר היו"ר יעקב פרי לחברי דירקטוריון הבנק על שיחת טלפון שקיים עם ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר החברה־הבת צים אשר נקלעה באותה תקופה לחובות ופנתה להסדר חוב, לאחר שמנכ"ל הבנק יונס החליט לחלט לה 10 מיליון דולר.
"ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, התקשר אליי", דיווח פרי. "הוא דיבר איתי בטלפון באריכות רבה, סיפר לי שזה עתה הוא סיים שיחה עם מנכ"ל הבנק ופירט לפניי את העובדה, כפי שהוא מציג אותה, שצים קרובה מאוד לסיום הסדר על 6.7 מיליארד דולר, שהוא סיכם עם כ־50 בנקים בחו"ל, עם בעלי אוניות רלבנטיים, עם אג"ח שהוא עומד לסיים, והוא אמור להוציא היום דיווח מיידי. בדיווח המיידי ייאמר שכיוון שהם לא הצליחו לסיים את 'הסיפור' עם בנק מזרחי, ההסדר ייפול כיוון שלצורך ביצוע ההסדר צריך 100% הסכמה של כל הצדדים. הוא אמר שעליי להבין שהמשמעות היא שמחר או הערב יכולות להופיע כותרות שלפיהן בגלל בנק מזרחי צים לא הצליחה להגיע להסדר".
פרי נימק את החלטתו לדון בעניין פתרון הבעיה עם צים בכך ש"משפחת עופר היא בעלת שליטה בבנק מזרחי. ישנה החלטה מאוד ברורה, ולטעמי מקצועית, בנושא של צים. אבל היות שהנושא הוא מאוד רגיש ונפיץ, חשבתי שרצוי וראוי לקיים את הישיבה הזאת". כאן הוא שגה. במקום להגיד לגלעד, "סליחה אדוני, תפתור את העניין מול המנכ"ל שלי", פרי בחר להציב את יונס במצב לחיץ אל מול הדירקטוריון ולקיים דיון שבמהלכו ידונו האם יש לערער על החלטתו של יונס לאור העובדה שמדובר בחברה קשורה.
יונס עצמו גם נשמע מופתע מהמהלך של פרי. "לא בכל יום יו"ר הדירקטוריון מקבל טלפון מלקוח שמערער על ההחלטה של המנכ"ל. לדעתי, זה עוד לא קרה עד היום", אמר מנכ"ל מזרחי טפחות. "אני, ואני אומר את זה בלב שלם, לא נהגתי כאן בדרך שונה משאני נוהג עם כל לקוח אחר. אמנם זוהי לא ועדת ביקורת שבה בדרך כלל מקובל להצהיר הצהרות כאלו, אבל זה חשוב מכיוון שיש כאן בכל זאת אלמנט רגיש. אני רוצה לומר באופן מובהק שזה המצב", הוסיף יונס.
הדירקטור לשעבר אברהם (בייגה) שוחט הסכים עם פרי שיש מקום לדון בהחלטה של יונס, ובפנייה למנכ"ל הבנק באותה ישיבה אמר: "אתה יודע בדיוק כמה אני מעריך אותך, ואתה יודע בדיוק שאינני צריך להתחנף ולהגיד לך את זה בפעם המאה. אספר לך דבר מה. אשכול אמר: 'אני הולך בעיניים עצומות אחרי בן גוריון, אבל מפעם לפעם אני פותח את העין כדי לוודא שהוא לא הולך בעיניים עצומות'".
לעומת שוחט, מוזי ורטהיים, מבעלי השליטה בבנק, לא הטיל דופי בהחלטתו של יונס. "הייתי ישן מאוד בשקט כשההשקעה שלי בבנק מופקדת בידיו של אלי יונס. הפרשייה הזאת נותנת לזה חיזוק נוסף. אינני חושב שיש הרבה מנכ"לים של בנקים שבסיטואציה הזאת היו עומדים בצורה כזאת, מנהלים את המו"מ בצורה כזאת ומביאים את העניין להכרעה של הפורום הזה. אגב, שוחט הזכיר את אשכול ואת בן גוריון. אשכול היה נוהג לומר, וזה אולי מתאים לפרשה שלפנינו, 'אני מתפשר ומתפשר ומתפשר עד שאני מקבל את מה שאני רוצה'".
בסוף יונס ממליץ על החלטה
במבחן התוצאה, נראה שיונס קיבל החלטה מושכלת כשהעדיף את האינטרס של הבנק על פני זה של חלק מהדירקטורים הקשורים למשפחת עופר ולחברות־בנות של החברה לישראל. דו"ח בנק ישראל שפורסם בתחילת החודש ביקר את התנהלותו הכוחנית של יונס, אך נראה שבמקרה זה חוסנו מול הדירקטוריון מנע מהבנק לקבל החלטה שאולי נוגדת את האינטרס שלו עצמו.
המשך הפגישה מלמד שהביקורת שבנק ישראל הפנה בדו"ח הבדיקה כלפי יונס על כך שהוא "נתון לפיקוחו של הדירקטוריון, ולא להפך" היתה במקום. מעטות הפעמים שבהן ניכר באופן כה בולט כיצד המנכ"ל מכתיב לחברי הדירקטוריון את ההחלטה שעליהם לקבל בסיום הדיון.
מהפרוטוקול עולה שהדירקטוריון דן עם יונס בשאלה איך אפשר להציג למפקח על הבנקים את הטעות שנעשתה אם מחליטים ללכת לקראת צים. "השאלה אם היית נוהג כך עם מישהו אחר היא שאלה שלא נוחה לנו", הסביר יונס.
כשהבין שיתקשה לזכות בתמיכת הדירקטוריון למהלך שביצע, הוא ניסה להשתמש באיום התקשורת כדי למנוע מקרה של שינוי החלטתו. לבסוף, יונס לא הסתפק באיומים וניסה אף להעביר החלטה שמחזירה את הכדור אליו: הנהלת מזרחי טפחות היא זו שתמשיך להתנהל מול החברה לישראל וצים במטרה להגיע להסדר, ולא הדירקטוריון. "אני חושב שהסיכום הטוב ביותר הוא שהדירקטוריון מבקש או ממליץ, יגיד היועץ המשפטי, באופן אינטנסיבי להמשיך לשבת עם החברה ולנסות למצוא פתרון שנוכל לחיות איתו בשלום, שלא יכניס את החברה לישראל או את צים חלילה לבעיה שעשויה לפגוע ביכולת הקיום שלה, ולדווח באופן שוטף לדירקטוריון", הוא הציע.
יעקב פרי פנה ליועץ המשפטי, ואמר: "היה דיון בדירקטוריון, אלי יונס שמע את ההתייחסות. הדירקטוריון בא בהצעה איך לנהוג ואלי יונס מקבל את זה. למה צריך ללכת להפך?". על כך השיב יונס כי "לא יכול להיות, גם לא הגיוני, שהיה דיון שנמשך שעתיים וחצי והתוצאה שלו זה שרשמתכם לפניכם פעם שנייה את הדיווח. זה לא רציני. לכן זה צריך לבוא מצדו של הדירקטוריון, יש כאן בקשה של הדירקטוריון להיות פרואקטיבי בניסיון להגיע להסדר ובתנאי שיתקיימו הכללים של שמירה על האינטרסים של הבנק, עמידה במסגרות המשפטיות כפי שהן נובעות מהמסמכים וכו' תוך התחשבות ברגישות המיוחדת מול בעל העניין".
לבסוף נכתב: "מציע נוסח החלטה - ההנהלה תקיים מגעים נמרצים עם החברה לישראל במגמה לנסות ולהגיע לפתרון הולם ודיווחים שוטפים לדירקטוריון על ההתפתחויות". כפי שהמליץ יונס.
מבנק מזרחי טפחות ויעקב פרי סרבו להגיב.