נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה קוה, יסיים את תפקידו באוקטובר

פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר אילן, יפרוש מתפקידו בעוד כשמונה חודשים. בינתיים הוקמה ועדת איתור למציאת מחליף.

בראש ועדת האיתור עומד יו"ר הועד המנהל של האוניברסיטה יהושוע רוזנצוויג והיא תורכב גם מנציגים של הפרופסורים, של הועד המנהל ונציגים מחבר הנאמנים בחו"ל.

הודעת הפרישה של פרופ' קוה באה כחודש וחצי לאחר פרסום דו"ח חריף של מבקר המדינה לאור בדיקה שערך באוניברסיטה וממצאים חמורים שנתגלו בה. באוניברסיטת בר אילן מציינים כי קוה נאלץ לסיים את כהונתו בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה להגביל את משך כהונתיהם של ראשי אוניברסיטאות עד שלוש קדנציות.

פרופ' משה קוה. פורש באוקטובר צילום: שלום בר טל

פרופ' קוה הוא ותיק ראשי האוניברסיטאות, וכיהן שלוש פעמים בראש ועד ראשי האוניברסיטאות, למעשה זוהי הקדנציה הרביעית שלו שאמורה להסתיים באוקטובר 2013.

השמות שהועלו לאוויר לאחרונה כמועמדים להחליפו הם רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים טייטלבאום, המשנה לנשיא פרופ' יפה זילברשץ ושר המדע לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ.

"חשש לפגיעה בטוהר המידות"

בדצמבר החולף פורסם כאמור דו"ח מבקר המדינה על אוניברסיטת בר אילן שהיווה כתב אישום נגד נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה. ממצאי הדו"ח מעלים בלשון המבקר "תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, חיים גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".

ממצאי הדו"ח העלו "תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, חיים גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות", לדברי המבקר.

הבדיקה התנהלה בין החודשים פברואר לספטמבר 2011, אולם הדו"ח מתוארת מסכת התכתבויות פנימיות כמעט עשור אחורה. למרות שקוה לא "הואשם" בניצול מרותו למתן הטבות כספיות לעצמו, המבקר מתח ביקורת חריפה על התנהלות לא תקינה מצידו תוך עקיפת כל סמכות אפשרית, במטרה להעלות את תנאי עובדיו הבכירים, ובראשם לגליק. כך למשל בעוד ששכרו של קוה בהשוואה למקביליו באוניברסיטאות לפי דו"ח הממונה על השכר ב-2010 מראה כי תנאיו אינם חריגים, כשמשווים בין שכרו של המנכ"ל למקביליו, הטבותיו של גליק קופצות ישר לעין.

תקציב אוניברסיטת בר-אילן הוא כמיליארד שקל בשנה. כ-60% ממנו הוא מתקציב המדינה, השנה עומד תקציב האוניברסיטה מהות"ת על 622 מיליון שקל. ההוצאה העיקרית של האוניברסיטאות, כ-75% מתקציבה, מיועד לתשלומי שכר. "אחת הדרכים לחסוך כספים כדי להפנות משאבים גדולים יותר למילוי ייעודן העיקרי - הוראה אקדמית ומחקר - היא מניעת תנאי שכר מועדפים וחריגות שכר", מסביר המבקר.

בתקציר הדו"ח ציין המבקר הערה כי נשיא האוניברסיטה מכהן מאז 1996. לפי תקנה שהועברה לפני שנתיים במל"ג, 12 שנה הן הזמן המוגבל של כהונת נשיא באוניברסיטה. החוזה של גליק מסתיים בינואר, אולם ועדת הקבע ביקשה שיאריך את כהונתו כדי להכשיר את המועמד שיבוא אחריו.

בתגובה מסרה אז אוניברסיטת בר אילן: "האוניברסיטה מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדו"ח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדו"ח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדו"ח. בשנים האחרונות הייתה באוניברסיטה תנופת פיתוח הן בתחום המנהלי והן בתחום האקדמי, שכללה בנייה והטמעה של מערכות מידע ובקרה מתקדמות לצד הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה, פקולטה להנדסה ופקולטה לרפואה בצפת. מטבע הדברים, במהלך קבלת אלפי החלטות הנגזרות מתנופת הפיתוח, נפלו תקלות שעליהן מצביע המבקר. האוניברסיטה מביעה סיפוק רב מכך שהמבקר קיבל את תשובותיה ביחס לנושאים רבים ומשמעותיים ומצרה על כך שעדיין יש התייחסות בדו״ח לנושאים שכבר תוקנו".