בן בסט: "הממשלה הבאה תבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות"

"אני מעריך שלא יעשו מספיק בתחום הפטורים ממס, אבל הפטור על קרנות ההשתלמות יבוטל - דבר שיכניס 2.5 מיליארד שקל בשנה", כך אמר פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בדיון מיוחד על תקציב 2013 שנערך הערב במכון ון ליר. בלטו בהיעדרם: נציגי משרדי ראש הממשלה והאוצר שהודיעו ברגע האחרון כי לא יגיעו לכנס.

לפי מחקר שהציגו בכנס פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' אביה ספיבק ופרופ' לאה אחדות, דרך המלך ליציאה מהמשבר כוללת אימוץ תוואי פיסקאלי מתון מזו שהממשלה בחרה, כך שהגירעון יגיע ל-3.3% מהתוצר, תוך ירידה הדרגתית ל־2% מהתוצר; זאת, בניגוד למתווה הקיים של יעד גירעון של 3% ב־2013 והקטנתו עד 1.5%. עוד ממליצים הכלכלנים לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, בדומה להמלצות ועדת טרכטנברג.

אבי בן בסט, בכנס צילום: עומר מסינגר

לפי החוקרים, עמידה ביעדים הפיסקאליים שקבעה הממשלה הקודמת תחייב קיצוץ של 14 מיליארד שקל, והעלאת מסים של 5 מיליארד שקל. החוקרים מציעים לבצע רק מחצית מהקיצוץ כעת, ואת השאר בשנים הבאות באמצעות הגדלת החוב וצעדים נוספים, בהם ביטול פטורים ממס, בהם הטלת מס עיזבון של 10% מרמה של 2 מיליון שקל.

חלק מהמגיבים הסתייגו מהמתווה המוצע. בן בסט אמר: "חשוב שהגירעון לא יעלה על 3%. 3.3% נראה כמו סטייה קטנה אבל יש גבול לכמה פעמים אפשר לתקן טעויות. די והותר 3% ולא צריך לזחול יותר". לדבריו, "מה שחשוב לי זה גירעון - ואני ממליץ על יעד שלא יעלה על 3% מהתוצר". המתכון, לפי בן בסט, כולל בעיקר קיצוץ בביטחון וביטול פטורים ממס.

"שמעתי לא מעט מומחי ביטחון מזכירים את האביב הערבי כאיום. למה?", תהה בן בסט. "נכון שגלומה בו איבה גדולה, אך היכולת לממש את האיבה קטנה דרמטית. מה מצבה הכלכלי של סוריה? האם היא יכולה לממש זאת?".

לדבריו, "היעדים הבאים הם הגדלת שיעור ההשתתפות של החרדים והקטנת הקצבאות לאברכים ולישיבות. תוך שנתיים הייתי מבטל את שתי הקצבאות - זה לא תורם, אלא משיג בדיוק את ההפך. לגבי תשתיות - יש תוכניות כמו רכבות פריפריאליות שאין להן היגיון משקי. תסכמו את הישיבות, הביטחון והתשתיות הלא כדאיות כלכלית - ותגיעו ל-7 מיליארד שקל שחסרים".

קרנית פלוג, בכנס צילום: עומר מסינגר

בנוגע למסים אמר בן בסט: "יש פטורים של יותר מ-40 מיליארד שקל. אני מציע לבטל 10-11 מיליארד של פטורים מעוותים שלא משיגים יעד כלכלי-חברתי". בין השאר המליץ לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, והוסיף כי יש להקשיח את המלצות ועדת הריכוזיות. "לא צריך להסס להתמודד עם המונופולים, גם הממשלתיים".

בתשובה לשאלה על הבעיות הפוליטיות העשויות להיווצר בעקבות ביטול פטורים ממס, אמר בן בסט: "העבירו רפורמות קשות בישראל, כולל נתניהו כשר אוצר - למשל פיצול קופות הגמל מהבנקים; זה קשה יותר מביטול הטבת קרן השתלמות. ופטור מקרן השתלמות הוא אחד הבלתי צודקים שיש. בישראל רק 37% זכאים לפטור. שייקחו אותו ממני ומאחרים. זה תלוי רק בנחישות של הפוליטיקאים".

המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה בתשובה לשאלה של מנחה הפאנל, שאול אמסטרדמסקי מ"כלכליסט", כי הבחירה איפה לקצץ "היא בחירה חברתית - ואותה יקבעו נבחרי הציבור. את ההשקעה בתשתיות צריך לבחון לפי תשואתן הכלכלית". לדבריה, "מ-92' היינו עם יעדי גירעון ותמיד הזזנו אותם למעלה - לשנים הבאות. הם לא שירתו אותנו טוב. העוגן של יעד ההוצאה משרת טוב יותר את המשמעת הפיסקאלית. נכון להיום, תוואי ההוצאה הוא בסך הכל סביר".

מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, איימן סיף, אמר בכנס כי "אם מחפשים מקורות הכנסה למדינה - אז יש בחברה הערבית, שהיא 20% מהאוכלוסייה ומגלמת פוטנציאלי כלכלי אבוד. כך למשל, המשק הישראלי מפסיד כ-30 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מאי השתתפות נשים ערביות במעגל העבודה".

כאמור נציגי ראש הממשלה והאוצר - ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל וסגן ראש אגף התקציבים אייל אפשטיין - הבטיחו את השתתפותם בכנס מבעוד מועד, אך ברגע האחרון הודיעו כי לא יגיעו.