תקציב המדינה הזמני: 371.7 מיליארד שקל
כך עולה מנתוני החשכ"ל שהוצגו הבוקר בוועדת הכספים. מחלוקה ל-12 עולה כי המדינה יכולה להוציא כ-31 מיליארד שקל לחודש, אך חלקים נרחבים מהתקציב משוריינים להחזר חובות והעלאות שכר
371.7 מיליארד שקל – זהו תקציב המדינה הזמני לשנת 2013. כך עולה מנתוני החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, שהוצגו הבוקר בוועדת הכספים. לפי החישוב, תקציב 2012 עמד על 365.9 מיליארד שקל, ובתוספת המדד שעמד על 1.6% מתקבלים 371 מיליארד שקל. מחלוקה ל-12 עולה כי המדינה יכולה להוציא כ-31 מיליארד שקל לחודש. עם זאת חלקים נרחבים מהתקציב משוריינים להחזר חובות והעלאות שכר.
הנתונים פורסמו במסגרת דיון של ועדת הכספים שדנה היום בפגיעה בפרוייקטים מתמשכים בשל העדר תקציב המדינה לשנת 2013. כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלהגיש לכנסת את התקציב במחשבה כי לאחר עריכת בחירות מחודשות, הליכוד תשפר עמדות ותוכל להימנע מסחטנות קואליציונית.
אלא שעד שתושבע ממשלה חדשה שתצליח להעביר תקציב חדש לשנים 2013-4, המדינה פועלת לפי תקציב מרוסן עליו חולשת החשבת הכללית.
עבאדי בויאנג'ו הסבירה היום בדיון "יש סעיף שקובע את התקרה שמותר להוציא בהיעדר תקציב מדינה. מדובר על תקציב שנה קודמת בצירוף המדד. כלומר, החוק אומר כי הסכום המקסימאלי להוציא בכל חודש הוא 1/12 מתקציב 2012 בצירוף המדד".
לדבריה "הכספים מיועדים קודם להתחייבויות של המדינה, כמו אג"חים, ושירותים חיוניים. יש מדינות בהן נקבעו מנגנונים אוטומטיים ודרקוניים כמו פיטורי עובדים ואי תשלום שכר לעובדי מדינה. אנו התכוננו חודשים מראש לתרחיש הזה כי הערכנו שהוא יכול לקרות". עוד היא הוסיפה כי "פרסמנו הוראה לחשבי הממשלה שמסבירה איך לתעדף הוצאות, והפסקנו התקשרויות חדשות בין השאר כדי ששרים יוצאים לא יכניסו את השרים הבאים להתחייבויות". בד בבד ציינה עבאדי בויאנג'ו כי הוקמו 4 ועדות חריגים לאשר התקשרויות חדשות.
החשכ"ל ענתה בהמשך לשאלת גפני לגבי מהו תקציב הבסיס לחלוקה ל- 12 ואמרה ש"אמנם מדובר בתקציב המקורי של 2012, אך אנחנו פועלים גם בהתבסס על 'תקציב צל', שכולל את תקציב 2012 המקורי ואת הטייסים האוטומטיים על שינוייהם". סגן בכיר לחשכ"ל אבי גבאי הוסיף כי "על-מנת לתת מענה מיידי לבעיות דחופות, ועדות החריגים מתכנסות בתדירות גבוהה, לפחות פעמיים בשבוע".
רכז משרדים כלכליים באגף התקציבים יהונתן רזניק עורר תגובות נזעמות בוועדה כשהודה כי "מענקי האיזון לרשויות המקומיות הם בתחתית מדרג העדיפויות בהתנהלות של 1/12", ולאחר מכן התעורר ויכוח האם החישוב של 1/12 של מענקי האיזון נעשה מהבסיס של 2.4 מיליארד שקל שהוא תקציב מענקי האיזון המקורי, כפי שהגדיר אגף התקציבים, או 2.8 מיליארד שקל לאחר אישור בהמשך השנה על ידי ועדת הכספים.
הח"כ הטרי יעקב אשר (יהדות התורה), לשעבר ראש עיריית בני-ברק, הכריז כי "צריכה להיות התייחסות לגידול הטבעי. יש להפעיל שיקול דעת. איך יכולה להתנהל רשות על-סמך תקציב איזון שאולי תקבל ואולי לא?". יו"ר הוועדה משה גפני הלין כי "אוכלוסיות חלשות אינן צריכות לשלם על-כך שהחליט מי שהחליט ללכת על בחירות".
בסיכום קרא גפני לאנשי אגף החשכ"ל "להפעיל שיקול דעת ואף לשקול תוספות מענקים לרשויות חלשות על חשבון רשויות חזקות".