ללכת עד הסוף

יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר פתח תיבת פנדורה. משקיבלה הרשות מידע שלפיו לכאורה מכירת פעילות כלל פיננסים להראל לא בוצעה בתנאי שוק, וכי לכאורה לא נבחנו מספיק חלופות למכירה דווקא להראל, הוא לא היסס לנסות ולברר מדוע בחרה כלל להתקשר בכל זאת דווקא עם הראל - שהיא במקרה גם נושה של אי.די.בי, והחלטותיה ביחס להסדר החוב הנרקם באי.די.בי יכולות להיות הרות גורל עבור האחרונה. אלא שהאומץ שגילה יו"ר הרשות לא הוליד לבסוף את המסקנות המתבקשות.

אם מנתחים את ההחלטה התקדימית של רשות ני"ע, נראה שהמקרה של הראל וכלל עונה על כולה: "עסקה של חברה ציבורית עם נושה מהותי של בעל השליטה, שעה שבעל השליטה מצוי במצוקה תזרימית והחלטותיו של אותו נושה מהותי עשויות להשפיע על עתידו - מקימה לבעל השליטה עניין אישי", קובעת רשות ני"ע, והרי כלל ביטוח, הראל ונוחי דנקנר יכולים למלא את תפקיד החברה הציבורית, הנושה ובעל השליטה.

מי אתה, נושה מהותי?

הרשות מסרבת לקבל החלטה חד־משמעית האם הראל היא נושה מהותית ולכן נמנעת מלדרוש את ביטול העסקה. הרשות, עם זאת, מסבירה מיהו נושה מהותי - "נושה שבשל היקף נשייתו, טיבה או תנאיה, מחזיק בכוח השפעה מהותי על בעל השליטה, למשל כשלאותו נושה מהותי יכולת להכתיב מהלכים בהסדר החוב אצל בעל השליטה או כשיש לו זכות אפקטיבית להעמיד לפירעון מיידי את חובו".

שמואל האוזר צילום: מיקי אלון

הרשות גם מראה איך הראל עונה על ההגדרות. הרשות עצמה קובעת כי בהצבעה שהתקיימה בדצמבר, עת נדרשו מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות להחליט אם מתחילים במו"מ להסדר עם אי.די.בי, הקול של הראל ייצג בפועל 27% מקולות המצביעים. "הראל היתה בעלת משקל מכריע בהחלטות", קובעת הרשות. האם אותם 27% לא מייצרים אצל הראל, שישבה בנציגות האג"ח של אי.די.בי עד לאחרונה, "יכולת להכתיב מהלכים בהסדר החוב"?

גם לחלק השני של הגדרת נושה מהותי עונה הראל. הרשות מציינת כי הראל העניקה הלוואה פרטית לחברה־הבת אי.די.בי פתוח, וכי לאחרונה הגיעה להסכמות עם אי.די.בי פתוח לקבל זכות עצמאית להעמדת החוב לפירעון מיידי אם יופרו תנאי ההלוואה. אי.די.בי פתוח אמנם נחשבת חברה סולבנטית (בעלת כושר פירעון כרגע), אך בימים אלו אישרו מחזיקי האג"ח שלה את הרחבת סמכויות הנציגות שלהם, שמאפשרת לנציגות ללכת לבית המשפט ולטעון שהחברה נמצאת בכשל פירעון. האם אין כאן להראל "זכות אפקטיבית להעמיד לפירעון מיידי את חובה", לפי שיטת הרשות?

לא להפיץ ריח רע

בסופו של יום נראה שהרשות בחרה שלא לקבוע מסמרות שעלולים להפיץ ריח רע סביב העסקה. סיבותיה ברורות - עבור בעלי מניות המיעוט של כלל ביטוח לא מדובר בדרמה, גם בתרחיש שהראל זכתה להנחה של כמה עשרות מיליוני שקלים בגלל האינטרסים של בעל השליטה, מדובר בכסף קטן. אך מנגד ההשלכות של ביטול העסקה יכולות להיות יקרות ודרמטיות.

אלא שהתירוץ של הרשות לאי־התערבות בכך שהעסקה כבר בוצעה בעייתי, מאחר שהוא יעודד חברות לתת פרשנות מקלה לחוק ולסגור עסקאות לא ראויות מתוך ידיעה שהרשות תהסס להתערב בהן.

עם זאת, הרשות העניקה פתח לעורך דין חרוץ שיוכל לנסות לתקוף את חוקיות העסקה ולהביא את שאלת מהותיות ההשפעה של הראל על הסדר החוב באי.די.בי לבית המשפט, שבניגוד לרשות ני"ע, יהיה חייב להביע עמדה נחרצת.