אחיי, משלמי המסים

השנה הייתה 2002. אולפני זכיינית הטלוויזיה רשת. יאיר לפיד ישב בכורסת המראיין, ובכיסא מולו ישב שר האוצר דאז בנימין נתניהו. על רקע התפוצצות בועת ההייטק והמיתון במשק עמד לפיד לשאול את נתניהו איך הוא מתכוון להתמודד עם המצב הכלכלי הרעוע. נתניהו, כמי שמיומן מול אנשי תקשורת, הפציר בלפיד "תקשה עליי, תקשה עליי". לפיד, בתגובה, הבהיר: "יש לי שתי הסתייגויות. האחת, הזמן שלנו בעצם כמעט נגמר. השנייה, אני לא מבין כלום בכלכלה. אז אתה צריך לתת לי תשובה קצרה, ושיבין אותה מישהו שלא מבין כלום בכלכלה".

עשור מאוחר יותר, נתניהו ראש הממשלה, לפיד עומד להפוך כנראה לשר האוצר, ואם לשפוט על פי סדרה של אמירות שגויות שהשמיע במהלך קמפיין הבחירות שלו, הוא עדיין לא מבין הרבה בכלכלה. וגם עתה, כמו אז, הזמן שלנו בעצם כמעט נגמר, ואת האתגרים התקציביים שמונחים לפתחה של ממשלת ישראל צריך לפתור. כעת תפוח האדמה הזה נמצא בידיים של לפיד. מר מיינסטרים נכנס לתפקיד הכי פחות מיינסטרים שיש.

לפיד מראיין את נתניהו, ב-2002 צילום מסך: ערוץ 2

1. המדיניות המאקרו־כלכלית - לקצץ

מי הבוס? האם נתניהו ילמד לשחרר? שיבוצו של לפיד בתפקיד שר האוצר, האיש הרע, ועוד בתקופה של גזירות תקציביות, עלול לעלות ללפיד בעתידו הפוליטי. נתניהו למד זאת על בשרו היטב בבחירות 2006 שאול אמסטרדמסקי לכתבה המלאה 

"אנחנו לא סוציאליסטים, אחיי העבדים, אבל אנו יודעים לזהות אי־צדק כשאנו רואים אותו. מעמד הביניים משלם על מי שמתחתיו, וזה בסדר, ועל מי שמעליו, וזה מאוד לא בסדר"

("אחיי העבדים", ידיעות אחרונות, 20 ביולי 2011)

השאלה הראשונה והמיידית שלפיד יצטרך לענות עליה תהיה מהי המדיניות הכלכלית הכוללת שהוא רוצה להתוות, מדיניות שממנה ייגזרו הפרטים הקטנים.

ההתחייבויות התקציביות שהממשלה הקודמת לקחה על עצמה חורגות ב־14 מיליארד שקל ממה שמותר לה להוציא ב־2013 ובעוד 15 מיליארד שקל ב־2014. כדי להתמודד עם האתגר הזה יש ללפיד שלוש אפשרויות: הראשונה, לעמוד במגבלות, כלומר לקצץ 14 מיליארד שקל; השנייה, לשנות את המגבלות, כלומר לקצץ פחות, אבל להעלות מסים בשביל לא ליצור גירעון גדול מדי; והשלישית, לפרוץ כל כלל, לא לקצץ דבר, לא להעלות מסים ולהגדיל את הגירעון בהרבה.

התשובות שהשיב לפיד לסדרת שאלות שהפנה אליו "כלכליסט" ערב הבחירות העידו על ֿהשקפת עולם כלכלית ימנית למדי - אם כי מתונה מזו של נפתלי בנט - שכוללת סדר יום ברור.

"יש עתיד לא תיתן ידה להעלאה נוספת של המסים המוטלים על מעמד הביניים. הדבר היחיד המשותף לנתניהו וליחימוביץ' הוא הכוונה להעלות מסים על מעמד הביניים. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. גם העלאה נוספת של יעד הגירעון תהיה החלטה לא אחראית, שרק תעמיק את הבור התקציבי הגדול ממילא", ענה אז לפיד. במילים אחרות, אם להאמין ללפיד שהשקפתו ערב הבחירות תהיה השקפתו גם כשר אוצר, הרי שאנחנו צפויים לקיצוצים. זו לא גזירת גורל, זו לא אמת כלכלית, זו תהיה הבחירה שלו. מעשה ידיו. השאלה היא רק מה יהיה עומק הקיצוצים. וזה תלוי עד כמה איש המיינסטרים יבחר לריב עם היריבים שיעמדו מולו.

2. האויבים המיידיים - החרדים וההסתדרות

"בימים האחרונים הופנו הרבה אצבעות מאשימות החוצה מהמאהל. אל הטייקונים, אל ההתנחלויות, אל הוועדים הגדולים, אל החרדים, אל עובדי המגזר הציבורי. כי כשאתה עבד כולם הופכים להיות אדוניך. כולם, כולל הפקידה בחברת החשמל שמרוויחה פי שישה מפקידה בתפקיד זהה במחלקה האונקולוגית בבית החולים, כולל המתנחל שקיבל כביש עד הבית, כולל האנשים שמוציאים 7 מיליון שקל על חתונה בעודם מבקשים הסדר חובות מהמוסדיים"

("אחיי העבדים", ידיעות אחרונות 20 ביולי 2011)

אז מאיפה מקצצים? התשובות של לפיד ערב הבחירות היו מפורשות למדי: "יש לקצץ בתשלומי ההעברה לבחורי ישיבות שאינם משרתים בצבא, ולא יהיה מנוס מקיצוץ בקצבאות הילדים ובתקציבים המופנים להתנחלויות הנמצאות מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים, שאינם קשורים להוצאות הנובעות מגידול טבעי באוכלוסייה", ענה אז לפיד. וגם: "נפעל בכל דרך כדי למנוע העלאת מסים. כסף טמון במקומות אחרים — הקצבאות לחרדים, סובסידיות ענק להתנחלויות, הסכמי שכר עם הוועדים הגדולים". בקיצור, לפיד מסמן כאן שלוש קבוצות יעד עיקריות לקיצוץ, ואלה יהפכו עד מהרה לשלושה אויבים משמעותיים שלו כשר האוצר.

בהינתן שהחרדים לא יהיו חלק מהקואליציה לראשונה זה עשור, הפגיעה בתקציבים שהמגזר החרדי הוא הנהנה העיקרי מהם לא אמורה להיות מסובכת מדי. קיצוץ של שני מיליארד שקל בקצבאות הילדים הוא רק דוגמה אחת. האם לפיד יממש את הבטחת הבחירות שלו ויסגור את ברז התמיכה התקציבית בישיבות והכוללים בהיקף של יותר ממיליארד שקל כל שנה? זו כבר תהיה משימה מסובכת בהרבה.

הפגיעה בתקציבים להתנחלויות תהיה כבר עניין מורכב יותר לנוכח הברית האסטרטגית עם נפתלי בנט והבית היהודי. אם הברית הזו תימשך גם לאחר הרכבת הממשלה הרי שקיצוץ התקציבים להתנחלויות יירד עד מהרה מהפרק. ככה זה בפוליטיקה החדשה. מכאן, הדרך להתנגשות חזיתית עם ההסתדרות תהיה קצרה. אם לפיד יהיה רציני בכוונותיו "לייעל את המגזר הציבורי", פקידי האוצר ישמחו לספק לו שלל כלים: הקפאת תוספת השכר לעובדי המדינה המתוכננת ליולי; הקפאת תשלומי הבראה לעובדי המגזר הציבורי; קיצוצי שכר דיפרנציאליים לעובדים; ורפורמה בחברת החשמל ובנמלים. הכל תלוי במידה שבה ירצה לריב עם עופר עיני. לפיד טוען שהוא לא מחויב פוליטית לוועדי העובדים, ולכן יהיה משוחרר מעכבות, אולם לא בטוח שזה יהיה כל כך קל בפועל.

מלבד כל אלה, ייתכן שלפיד יסמן את תקציב הביטחון כמטרה, לאחר שהבטיח לקצץ אותו ב־3 מיליארד שקל ערב הבחירות.

3. הנעלם הגדול: מה יקרה למס החברות?

מה לפיד לא יעשה? אם להאמין להצהרותיו, הוא לא יעלה את מס ההכנסה שמשלם מעמד הביניים, ובעיקר מעמד הביניים הגבוה, כלומר עשירונים 8 ומעלה. לכן, סביר להניח שהוא לא יבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, שממנו נהנים בעיקר העובדים בעשירון העליון, משום ששם טמון האלקטורט העיקרי שלו. ואף שלפני הבחירות הצהיר כי יתמוך במס ירושה מדורג, סביר להניח שיוותר על הרעיון עד מהרה, בשל התנגדות הדרג המקצועי.

אז מה נשאר? מס החברות, ואיתו גם הטבות המס האדירות לחברות הגדולות בהיקף של 5.5 מיליארד. האם לפיד יפעל לשינוי המצב הזה? בשביל לענות על השאלה הזו, כדאי לחזור לטור מפתיע בפתיחותו שכתב לפיד לפני שנתיים, ובו סיפר כיצד הפך משכיר לחברה בע"מ משיקולי מס.

"ראש הממשלה הוא קפיטליסט אדוק, והוא מאמין שאם יורידו את מס החברות, העשירים ישקיעו יותר והכלכלה תצמח... אם להאמין להצהרותיו של נתניהו, עד 2016 יירד המס עד ל־18%, כלומר שאני אשלם פחות משליש ממה ששילמתי ב־2004. היי, איזה כיף לי! אין לי כמובן שום תלונות על הסידור הזה, חוץ מזה שאין בו שום היגיון, או צדק... כל שוטר או אחות סיעודית מועילים לעולם הרבה יותר ממני, אבל המדינה גובה מהם הרבה יותר מסים על הרבה פחות משכורת".

(ידיעות אחרונות, מרץ 2011)

מה יעשה כעת שר האוצר לפיד? האם יעלה את מס החברות ל־26%? אולי ליותר? או שיתברר שמה שקל לכתוב בעיתון קשה ליישם כמקבל ההחלטות?

יאיר לפיד וכרזת הפצצה המתקתקת של מעמד הביניים, בוועידת "כלכליסט" צילום: אוראל כהן

4. לשקם את האוצר, להרחיק את ביבי

ויש עוד עניין. פקידי האוצר - לא בדרג הבכיר ביותר, אלא בזה שמתחתיו - שמחים על לכתו של יובל שטייניץ. לתפיסתם, שטייניץ הניח לראש הממשלה להחליש מאוד את משרד האוצר, ונתן לעסקנים הפוליטיים להשתלט על מה שקורה בו. יותר מהכל, הם היו רוצים שימונה לתפקיד פוליטיקאי עם "בסיס פוליטי מוצק, כזה שלא ייתן לראש הממשלה להודיע על נסיגתו מהכוונה להטיל מע"מ על הפירות והירקות, בזמן ששר האוצר בעצמו יושב בוועדת כספים ונלחם להטיל מע"מ על הפירות והירקות", כלשון אחד הפקידים.

לא בטוח שללפיד יש בסיס פוליטי מוצק, אך קשה להאמין שהוא ייתן לביבי לעשות לו את מה שעשה לשטייניץ שוב ושוב. לפיד אינו חלש כשטייניץ, ולא חייב לנתניהו את הקריירה הפוליטית שלו. לא במובן הזה, בכל אופן.

יאיר לפיד בהפגנה למען השווין בנטל ב-2012 צילום: ענר גרין

לפיד הוכיח עד כה כי הוא מצליח להקיף את עצמו באנשים שמפצים על חולשותיו. זו יכולת שאין לזלזל בה. לו ישכיל להשתמש בה גם בשבתו כשר אוצר - למנות איש אמונו עם ניסיון והבנה במאקרו־כלכלה למנכ"ל המשרד, ואולי גם למנות ראש חדש לאגף התקציבים - ייתכן שיצליח לשמור על עצמו מפני ראש ממשלה שחומד להיות מר כלכלה האחד והיחידי.

התקציב הקרוב, לשנים 2013–2014, אבוד ברובו מבחינת לפיד. הצוות של נתניהו, שכולל את מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, ראש המועצה הלאומית כלכלה פרופ' יוג'ין קנדל ואיש סודו ויועצו הכלכלי אורי יוגב, עובד במרץ. ללפיד יישאר לבחור בין החלופות שיציגו בפניו הפקידים, אבל לא הרבה יותר מזה.

לאחר אישור התקציב, בסוף יוני הקרוב, יוכל לפיד להתחיל להיות שר אוצר באמת - להתוות מדיניות ולקדם רפורמות. בהקשר הזה כדאי לקרוא בעיון מה השיב ל"כלכליסט" ערב הבחירות בנוגע למודל העבודה במגזר הציבורי: "יש לפעול לשינוי המבנה הארגוני של משרדי הממשלה, ובעיקר משרד האוצר, שלא השתנו מאז שנות השבעים", ענה לפיד וגם פירט: "השינוי יבוא, בין היתר, מחיזוק הסמכויות הניהוליות של המנכ"לים במשרדי הממשלה. יש לפעול למתן אוטונומיה למשרדי הממשלה באופן שיוכלו לקבוע את סדר העדיפויות הפנים משרדיות במסגרת מגבלות התקציב".

בדברים האלה של לפיד מסתתרת החלשה של האוצר ומתן משקל גדול יותר למשרדי הממשלה. אם יבוצע בפזיזות, מהלך כזה יביא להגדלת כוחו של משרד רה"מ, דבר שנתניהו ממילא מנסה לקדם במסגרת "צוות המשילות", שצפוי לאשר את המלצותיו הסופיות כבר מחר. הצוות, שמורכב מפקידים בכירים במשרד רה"מ והאוצר, צפוי להמליץ לממשלה לעשות בדיוק את זה - להחליש את האוצר.

המשימה של לפיד תהיה קשה מאוד - לוודא מצד אחד שהאוצר מתייצב, משיל מכוחו לטובת משרדי הממשלה האחרים, אבל לא למטרת גידול כוחו של ראש הממשלה. אחרת תתגשם נבואתו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שאותה השמיע במסיבת עיתונאים לפני חודש - "מה שמסוכן יותר ממשרד אוצר חזק מדי הוא משרד אוצר חלש מדי".