טבילת האש של שר האוצר לפיד
לאחר משא ומתן ארוך ומפרך צפוי יאיר לפיד להתמנות לתפקיד שר האוצר הבא. במשרד האוצר הכינו שורת הצעות קיצוץ והתייעלות בתחומים שונים, שכבר ממתינות על שולחנו, להכרעתו
לו חוק ההסדרים היה פרויקט ספרותי, כנראה המו"ל היה מביא אותו למנוחות מזמן. בשנה האחרונה גיבשו באוצר שוב ושוב טיוטות של חוק ההסדרים. חוברות על גבי חוברות הושלכו לבסוף לסל המיחזור לאחר שנתניהו החליט לבסוף להקדים את הבחירות.
לקראת הקמת הממשלה ה־33 איגדו באגף התקציבים את שלל הקיצוצים, השינויים והרפורמות העומדים על הפרק בתחומים שונים, ושר האוצר הנכנס יחליט מה מהם יוכנס לטיוטת חוק ההסדרים הסופית אשר תוצג לממשלה ותובא בסופו של דבר לאישור הכנסת. לרשות הממשלה יעמדו 120 יום מרגע השבעתה לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים. באוצר מאמינים שהרכבת החוק תהיה המבחן הראשון של שר האוצר הנכנס, ובאגף התקציבים יבקשו ככל הנראה לנצל את הטירוניות של לפיד כדי לשבץ בחוק את ה"דרים ליסט" שלהם.
"כלכליסט" ליקט וריכז כמה מהנושאים המרכזיים המונחים כבר עכשיו על שולחנו של שר האוצר החדש ואת עמדתו הצפויה על כל אחד מהם.
מסים: ביטול הפטורים ממע"מ על פירות וירקות ומס על קרנות ההשתלמות
ההצעה: רק 37% מאוכלוסיית השכירים בישראל נהנים מפטור ממס על קרנות ההשתלמות. הפטור, שנועד במקור לשבח את ההון האנושי, יוצר בפועל אפליה בין עובד לעובד ומכביד את הנטל על כלל האוכלוסייה. הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שנועד במקור לעזור לשכבות החלשות, מתגלגל בעיקרו לרשתות השיווק ולירקנים. ביטול הפטורים יכניס לקופת המדינה כ־5 מיליארד שקל.
התומכים והמתנגדים: ההסתדרות מפעילה לובי חזק נגד ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות שלטענתם יפגע בעובדים. החקלאים, נציגי השכבות החלשות (דוגמת ש"ס) ורשתות השיווק מתנגדים לביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות בטענה כי ביטולו יפגע בשכבות החלשות, יכביד על החקלאים וכי עלויות הגבייה תהיינה כה גדולות עד שהטלת המס תהיה בלתי כדאית.
עמדת לפיד הצפויה: לא צפוי להתנגד.
פנסיה: הגבלת משיכת פיצויי פיטורים והעלאת גיל הפרישה
ההצעה
: הגבלת יכולת החוסכים לפנסיה למשוך את כספי הפרשות הפיצויים שצברו בעת שינוי מקום עבודה. כיום, רוב החוסכים לפנסיה נוהגים למשוך את כספי הפיצויים ולהשתמש בהם בעת שינוי מקום עבודה במקום להמשיך ולחסוך את הסכומים שיצטרפו לחיסכון לגיל פרישה. כתוצאה מכך במקום שהחוסך יגיע לגיל פרישה עם קצבה שוות ערך ל־75% משכרו הוא נותר עם קצבה של 50% ופחות מהשכר אליו הורגל. באגף שוק ההון מעוניינים להגביל את יכולת משיכת הפיצויים כדי לעודד הגדלת החיסכון לפנסיה.
בנוסף, יוצע מתווה להעלאת גיל הפרישה ל־67 והשוואתו לשני המינים, בהדרגה לאורך 15־20 שנה. זאת נוכח התארכות תוחלת החיים והחשש כי לגמלאים לא יהיה די כסף לחיות ממנו וכי הם יהפכו לנטל על המדינה. המתווה יכלול מנגנון מיוחד לפיו בהמשך גיל הפרישה יעלה אוטומטית ככל שתוחלת החיים תעלה.
התומכים והמתנגדים: אגף שוק ההון באוצר תומך ביוזמה להגביל את משיכת הפיצויים, וכך גם חברות הביטוח. ההסתדרות מתנגדת למהלך. בהעלאת גיל הפרישה תומך משרד האוצר. בהסתדרות ובארגוני נשים התנגדו בעבר להעלאת גיל הפרישה של נשים ל־64. לא ברור מה תהיה עמדתם למהלך כעת.
עמדת לפיד הצפויה: צפוי להסכים להגבלת משיכת הפיצויים. לפני הבחירות הוא התבטא נגד העלאת גיל הפרישה, אולם זה צפוי להיות נדבך מרכזי בחוק ההסדרים, ובאוצר צפויים לעשות מאמצים עילאיים כדי לשכנע אותו.
קצבאות ובריאות: קיצוץ בקצבאות הילדים ובתקציב סל התרופות
ההצעה: תקציב קצבאות הילדים של הביטוח הלאומי היה כ־7 מיליארד שקל ב־2012; לפני פיזור הכנסת דובר על קיצוץ של כ־2 מיליארד שקל. אשר לסל התרופות, תקציבו בשנים האחרונות היה כ־300 מיליון שקל. בכל שנה מתכנסת ועדה מיוחדת ומחליטה אילו תרופות, בדיקות וטיפולים חדשים יוספו לסל זה, כך שיספקו אותם קופות החולים במימון המדינה או בהשתתפות עצמית קטנה של המטופל. הקיצוץ בתקציב הממשלה עלול להוביל לקיצוץ דרמטי בתקציב סל התרופות.
התומכים והמתנגדים: בהינתן שהמפלגות החרדיות אינן בקואליציה אין כמעט מתנגדים לקיצוץ בקצבאות הילדים, אולי לבד מכמה גורמים הקשורים לזרמים דתיים־מסורתיים יותר בליכוד ובבית היהודי. התומכים הגדולים של המהלך הם אנשי משרד האוצר, והמפלגות יש עתיד והבית היהודי, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, נעים בין תמיכה שבשתיקה להסכמה פסיבית.
לקיצוץ בסל התרופות אין חלוקה ברורה של תומכים ומתנגדים. בניגוד לסעיפים תקציביים אחרים, כאן אין מחלוקת בין אנשי האוצר לבין אנשי מערכת הבריאות על הטענה שתקציב הסל ותכולתו הם צורך אמיתי. מי שבוודאי יתנגד הוא שר הבריאות בממשלה החדשה (שזהותו עדיין לא נקבעה), ארגוני בריאות כמו ארגוני החולים וההסתדרות הרפואית.
עמדת לפיד הצפויה: קיצוץ בקצבאות הילדים יתכן כחלק מעסקת חבילה כוללת עם החרדים. לעומת זאת סל התרופות צפוי שלא להגיע לטיוטת חוק ההסדרים.
רשויות מקומיות: איזון תקציבים וחלוקה שוויינית של הכנסות הרשויות מארנונה
ההצעה: רשויות חזקות יחלקו הכנסות מארנונה עם רשויות חלשות מהן.
בשנים האחרונות החלו ראשי רשויות לפעול לאיזון תקציבי הרשויות, המשאבים הכספיים ושטחי השיפוט שלהן. הכוונה היא לחייב רשויות חזקות לחלוק את הכנסותיהן עם רשויות חלשות הסמוכות להן, וזאת לצד דרישות התייעלות מהרשויות החלשות ורף מסוים של גביית ארנונה ביישוב.
התומכים והמתנגדים
: רשויות שחולשות על מעט אזורי תעסוקה יתמכו. אלה שלהן אזורי תעסוקה, בסיסים צבאיים ותחומי שיפוט נרחבים יתנגדו.
עמדת לפיד הצפויה: מאיר כהן, עד לאחרונה ראש העיר דימונה וכיום חבר כנסת מטעם יש עתיד, הוא ממובילי המהלך. מצד שני, הבוחרים של לפיד מזוהים דווקא עם הרשויות החזקות יותר. בסופו של דבר לא ימהר לקדם את המהלך.
השתתפו בהכנת הכתבה: תומר אביטל, הדר קנה, מיקי פלד, רחלי בינדמן ודותן לוי