בנק ישראל: העובד הישראלי יעיל כמו עמיתו ביוון
המחקר מצביע על אחת הסיבות העיקריות לפער התוצר בין ישראל למדינות המפותחות: למרות שהישראלים עובדים 10% יותר שעות בשבוע, הם מייצרים 24% פחות בשעה
העובד הישראלי אולי עובד הרבה שעות, אבל בכל שעה שכזו הוא מייצר הרבה פחות, 24% פחות, ממקבילו במדינות המפותחות, כך עולה ממחקר של בנק ישראל שיהווה חלק מהדוח של הבנק על כלכלת ישראל ל-2012. הפריון בישראל דומה יותר לפריון במדינות כגון ניו זילנד, יוון ופורטוגל וכן לפריון במספר מדינות מזרח אירופיות, נאמר במחקר.
הפרמטר שבדקו כלכלני הבנק נקרא פריון העבודה, והוא מודד את סך התוצר שמייצר עובד אחד בשעת עבודה אחת, שבישראל עמד ב-2011 על 33.9$ לשעה. על הפרמטר הזה משפיעים משתנים כמו השכלה וחריצות, אבל גם איכות המכשירים שרוכש המעסיק ומעמיד אותם לרשות העובד, איכות הניהול ועוד. על פי המחקר של בנק ישראל, הפריון של העובד הישראלי הממוצע נמוך ב-37% מזה של העובד הממוצע באחת מ-7 המדינות העשירות ביותר ו-24% ממוצע מדינות ה-OECD".
אם התוצר לשעת עבודה הוא כה נמוך ועדיין ישראל מצליחה לשמור על פער סביר מול מדינות אירופה, הסיבה היא כי בישראל עובדים הרבה יותר שעות. ממוצע שעות העבודה בשבוע של הישראלי העובד הממוצע הוא 37.1, ב-10.4% גבוה יותר מאשר בממוצע מדינות ה-OECD. אולם, כותבים החוקרים, כי אם בודקים את רמת הפריון לעומת אורך יום העבודה מגלים כי ישנו מתאם שלילי בין השניים ולכן ככל הנראה זה מאשש את הטענה כי היעילות פוחתת עם הארכת יום העבודה. בנוסף, הסבר אחר לפער הוא ההשקעה המעטה יחסית בציוד והון פיזי. ואכן, בשנים 2011-2000 שיעור ההשקעה בישראל היה ב-17% עד 22% נמוך יותר מאשר מממוצע ה-OECD ומהנמוכים במדינות המפותחות.
עם זאת, ישנו חריג משמעותי אחד בנוף הפריון הישראלי והוא ענף התעשייה, המהווה כ-18% מהתוצר הישראלי. הנתונים מראים כי עובדי התעשייה שומרים על פריון דומה לעמיתיהם במדינות המפותחות. בבנק ישראל מייחסים זאת לכך שהתעשייה נאלצת להתמודד בתחרות גלובאלית, ולכן חייבת להשקיע בהון פיזי, אך גם בהון האנושי שלה.