ההחלטה הראשונה של לפיד: להקפיא את הדיון בתקציב הדו שנתי

נזכיר כי משרד המבקר הודיע לאחרונה כי "יערוך בדיקה על הפקת הלקחים בגיבוש ההמלצות במשרד האוצר ועל פי הצורך בגופים אחרים - זאת בעקבות תקציב המדינה הדו-שנתי שהונהג בשנים אחרונות בישראל".

במשרד יבדקו אם הממשלה הפיקה לקחים בעקבות המחדלים הרבים שהתעוררו בעקבות הנהגת תקציב דו-שנתי בשנים 2012-2011, ובהם חוסר התאמה בין הציפיות להכנסות להכנסות בפועל.

אחת הפניות למבקר נעשתה על ידי ח"כ אראל מרגלית (עבודה), שביקש להורות לאוצר לסגת לאלתר מהכנת תקציב מדינה דו־שנתי לשנים 2013–2014, ולחזור למתכונת של תקציב שנתי ל־2013 בלבד.

מרגלית הזכיר כי התקציב הדו־שנתי הונהג ב־2009 כניסוי בעקבות מצב חירום כלכלי עולמי ורצון לשמור על יציבותה הפוליטית של הממשלה. "הניסוי בכלכלת ישראל שבו נהגה הממשלה להתהדר נחל כישלון חרוץ", כתב מרגלית והוסיף כי כל התחזיות שגיבש האוצר בעת גיבוש התקציב ל־2010–2012 התנפצו.

ביוני אשתקד אף פרסמה מחלקת המחקר של הכנסת דו"ח שלפיו הבעיה העיקרית באישור תקציב דו־שנתי היא חוסר התאמתו לשינויים בסביבה הכלכלית העולמית והמקומית. החיסרון בא לידי ביטוי בקושי לחזות בעת הכנת התקציב את הנתונים המאקרו־כלכליים בשנה השנייה שלו, כלומר לנבא את הנתונים שנה וחצי לפני תחילת שנת התקציב השנייה. הדו"ח מדגיש כי הכנת תקציב דו־שנתי המבוסס על הנחות מאקרו־כלכליות הנקבעות תקופה ארוכה מראש עשויה להביא למדיניות תקציבית לא יעילה. במדינות שבהן יושם תקציב כפול, נכתב בדו"ח, נעשה הדבר בעקבות משבר פוליטי ולא מתוך צידוק כלכלי.

למרות כל זאת סגן שר האוצר איציק כהן (ש"ס) הכריז לפני כשבועיים כי "יש היגיון בתקציב דו-שנתי כי הוא נותן אופק חיזוי ואופק תכנוני למשרדי הממשלה. אנו נמצאים כבר בתוך 2013 ולכן תקציב כזה הוא הגיוני". בנוסף גורמים בממשלה מברכים על מודל התקציב הדו־שנתי. לדבריהם, המודל פינה אלפי שעות עבודה ב־2012 ואפשר לפקידים ולשרים להתעסק בסוגיות עומק במקום לכלות מחצית מהשנה בדיוני תקציב. שר האוצר יובל שטייניץ רואה בהנהגת התקציב הדו־שנתי את גולת הכותרת של כהונתו.