עופר עיני נערך להשבתת המגזר הציבורי אחרי פסח

ההסתדרות נערכת לשביתה במגזר הציבורי לאחר חג הפסח, כך נודע ל"כלכליסט". היקף ומועד השביתה טרם נקבעו. העילה לשביתה, אם וכאשר תתרחש, היא כפולה - העילה הראשונה היא שינוי של חוקי העבודה באמצעות חוק ההסדרים או פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי, והעילה השנייה היא דרישת ההסתדרות לחסל את תופעת ההעסקה בחוזים אישיים.

במהלך חול המועד אמור משרד האוצר להתחיל לעבוד מול שר האוצר הנכנס יאיר לפיד ומול משרדי הממשלה האחרים, ולבנות גם את תקציב המדינה לשנים 2013–2014 וגם את חוק ההסדרים שצמוד אליו, הכולל שינויים מבניים שמשרד האוצר מעוניין לבצע. יו"ר ההסתדרות עופר עיני כבר הזהיר בחודשים האחרונים כי לא יעבור בשקט על פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי בשל הצורך לקצץ בתקציב. 300 אלף עובדים אלו אמורים לקבל תוספת של כ־1% במשכורת יולי, בעלות של יותר ממיליארד שקל. כמו שנראה עתה, גם אם יש כוונה כזו במשרד האוצר, לוח הזמנים הצפוף של אישור תקציב המדינה יקשה מאוד על חקיקת חוק להקפאת תוספת השכר; אך בהסתדרות מודעים לכך שאם משרד האוצר ירצה בכך ויקבל את הגיבוי מראש הממשלה בנימין נתניהו ומלפיד, ניתן יהיה לעמוד בחקיקת חוק התקציב עד יולי.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני צילום: אוראל כהן

בנוסף, בהסתדרות הבהירו גם כן כי לא יעמדו מהצד אם יהיה ניסיון לפגוע בזכות השביתה. אחד הרעיונות שעלו באוצר עם ההכנות לחוק ההסדרים הנוכחי הוא להגביל את היכולת של ועדים בשירותים חיוניים - רופאים ואחיות, עובדי נמלי הים ונתב"ג וחברות תשתיות ממשלתיות - לשבות. רעיון אחר היה לאפשר לבית הדין לעבודה לחייב את הצדדים לסכסוך עבודה קיבוצי, כמו שקורה במקרים של עיצומים ושביתות, לפנות לבוררות חובה כדי ליישב את הסכסוך כאשר במקביל אסור לעובדים לשבות. בהסתדרות רואים בצעדים שכאלו לא פחות מאשר סדין אדום ופגיעה בזכויות בסיסיות של עובדים. בכיר באוצר אמר ל"כלכליסט" כי כרגע הסבירות שהצעה כזו תיכנס לחוק ההסדרים היא נמוכה, אך אם האוצר יעשה זאת, בהסתדרות מתכוונים להשיב בשביתה גדולה במגזר הציבורי. לפני כן עליה להכריז על סכסוך עבודה, כאשר שבועיים לאחר ההכרזה ההסתדרות תוכל לנקוט עיצומים.

בעילה השנייה לשביתה כבר יש סכסוך עבודה מוכרז בכל המגזר הציבורי שמאפשר להסתדרות, לפחות מבחינה משפטית, לשבות בן רגע. ההסתדרות דורשת את חיסול תופעת העובדים המועסקים בחוזה אישי בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, ברשויות המקומיות ובמקומות נוספים במגזר הציבורי. עובדים אלו מהווים כ־11% מכלל 60 אלף העובדים בשירות המדינה ואחוז לא ידוע במגזר הציבורי. ההסתדרות מעוניינת להעביר אותם אל הסכם קיבוצי. כרגע לא נראה כי יש התקדמות במשא ומתן מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה בנושא.

כפי שפורסם אתמול לראשונה ב"כלכליסט", אלו דורשים בתמורה רפורמה מבנית שתגדיל את הכוח הניהולי על חשבון זה של הוועדים, כך שיתאפשר ניוד עובדים בין מחלקות וגם תוספות שכר דיפרנציאליות ואף צמצום ניכר של זחילת השכר השנתית לפי ותק.

בכיר בהסתדרות אמר אתמול כי "הסיכוי לשביתה הוא הפוך לסיכוי שמשרד האוצר יסכים בתקופה הקרובה לחיסול החוזים האישיים". כבר בימים האחרונים החלו בהסתדרות לסמן יחידות במגזר הציבורי שבהן יש אחוז גדול יחסית של עובדים בחוזה אישי והן מוגדרות חיוניות להמשך העבודה השוטפת. מדובר בעיקר ביחידות מחשוב, שהפסקת פעולתן תגרום לקשיים גדולים בעבודה השוטפת של המגזר הציבורי.