בלעדי לכלכליסט
"להגיד 'אין סיכוי למכור' אומר שהיינו אידיוטים כשקנינו"
חבר דירקטוריון הפועלים לשעבר עודד שריג, המשמש כיום כממונה על שוק ההון, ביטא בדיון שנערך בדירקטוריון ב-2009 את היחס של קברניטי הבנק לרכישת בנק פוזיטיף הטורקי. הדיון חשף את החשש שהפועלים לא יצליח להיפטר מהבנק, שגרם לו להפסדים כבדים
בנק פוזיטיף הטורקי, שאותו רכש בנק הפועלים בנובמבר 2006 תמורת כחצי מיליארד שקל, הוא יבלת כואבת ברגלו של הבנק הגדול בישראל. גם דו"חות 2012, שהצביעו על תרומה חיובית של 29 מיליון שקל לאחר ארבע שנים רצופות של תרומה שלילית, לא משנים את התמונה הכללית: הפסדים מצטברים של 144 מיליון מאז שנרכש. פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון משנת 2009, שהגיעו לידי "כלכליסט", חושפים את היחס של קברניטי הבנק להרפתקה הטורקית באותם ימים. הפרוטוקולים מדיונים שנערכו ארבעה חודשים לפני פרישתו של היו"ר דני דנקנר מספקים הצצה לתחושותיהם של הבכירים לגבי הרכישה, השותף הטורקי חסן צ'ינגלולו ומשבר היחסים בין המדינות, שהחל להעמיק באותה תקופה.
- פרשת פוזיטיף: דני דנקנר כפר "מכל וכל" באישומים נגדו
- פרשת הרכישה של פוזיטיף: דני דנקנר מבקש לזמן את צבי זיו לעדות
- הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר
הנושא המרכזי שבו דנו חברי הדירקטוריון היה רכישת בנק מילניום הפורטוגלי, כדי לעקוף את מכשול ניהול הפיקדונות שפגע בפעילות הפועלים בטורקיה. מאז ועד היום לא קיבל הפועלים רישיון מהשלטונות הטורקיים לנהל פיקדונות - תחום שבליבת הפעילות הבנקאית במגזר משקי הבית. הפתרון שהוצע היה לרכוש את הבנק הפורטוגלי שפעל בטורקיה והחזיק ברישיון לפיקדונות כדי למזג אותו עם פוזיטיף ובכך להתגבר על המכשול.
שאלת ה-400 מיליון דולר
רכישת מילניום העלתה חששות בקרב בכירי הבנק. היו"ר פתח את הישיבה בביקורת על הפיקוח על הבנקים: "אני מזכיר שאנחנו לא רצים לקנות יותר מדי בנקים בחודשים הקרובים", אמר דנקנר, "גם אם נמצא, עד שנעבור את אלה שנמצאים בירושלים, בטח נמות בדרך. לפחות הנשמה תצא לנו כמה פעמים". עם זאת, טען דנקנר כי רכישת הבנק "הנה קרדינלית להמשך הפעילות. אני חושב שאנחנו יודעים שכשנרצה לצאת, אם נרצה לצאת מטורקיה, זה יהיה חלק אינטגרלי מאסטרטגיית היציאה". בדיון הוסבר כי העסקה מגדילה את החשיפות לטורקיה לכ־400 מיליון דולר.
בשל המצב העסקי בדירקטוריון התעורר דיון סביב עתיד הבנק הטורקי וטיב העסקה. "אני גם בעד אישור עסקת מילניום", אמרה הדירקטורית פנינה דבורין, "מהסיבה שאנחנו נמצאים בנקודה שברור לנו שרישיון לפיקדונות לא נקבל. השאלה מה הערך של הבנק הזה בלי הרישיון הזה, ואם הבנתי נכון, אז נאמר כאן יותר מפעם אחת שאין בכלל סיכוי שנצליח למכור בנק שאין לו רישיון לפיקדונות".
למשמע דברים אלו הזדעק הדירקטור לשעבר עודד שריג, כיום הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. "צריך להיזהר מהאמירה הזאת 'אין סיכוי'", אמר שריג, שטען בתחילת הישיבה כי עדיף למכור את פוזיטיף מאשר להיכנס להשקעה נוספת. "אנחנו קנינו אותו, אז יש סיכוי. להגיד אין סיכוי למכור אותו זה אומר שהיינו כל כך אידיוטים, שלא נמצא אידיוט נוסף כמונו. זה מה שבעצם אתם אומרים".
שריג הטיל ספק במידע אשר הציג הדירקטור אלברטו גרפונקל, שאמר: "לפי HSBC (המתווך בעסקה - ת"ג וזש"ל) יש עוד שני מתחרים שרוצים את מילניום".
שריג: "ומי זה הבנק שעושה את המכירה?".
גרפונקל: "HSBC".
שריג: "אני יודע, זאת היתה שאלה רטורית. יש להם אינסנטיב להגיד את הדברים. צריך לקחת את זה מאוד בזהירות".
הסיבה לחשש כי הבנק לא יקבל אישור לפיקדונות היא המשבר הפוליטי בין טורקיה לישראל. הישיבה התקיימה שבועות ספורים לאחר שהסתיים מבצע עופרת יצוקה, שאותו כינה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, "פשע נגד האנושות". מאז המבצע הפנה ארדואן כתף קרה לישראל שבאה לידי ביטוי גם בעולם העסקים. דנקנר ניסה להפיג את החששות. "פגשתי את שגריר ישראל לשעבר בטורקיה", סיפר, "הוא מאמין גדול בטורקיה ולהפתעתי גם ברה"מ. הוא אומר שאף שחושבים שארדואן יותר דתי, הוא הרבה יותר ליברלי והרבה יותר נכון מבחינה כלכלית ממה שהם למדו על פני השנים". דנקנר טען כי השגריר צופה עתיד סביר לטורקיה. "הוא חושב שהסיכוי שלה ללכת קדימה יותר גדול מאשר לחזור אחורה", אמר.
"השותף ממזר לא קטן"
מלבד המשבר הפוליטי, שהיה חמור משצפו המומחים, והחשש מהפסדים חמורים, דנו חברי הדירקטוריון גם ביחסים עם השותף הטורקי. בישיבות נידונה האפשרות לחלק דיבידנד בבנק, ובמקביל לדלל את אחזקותיו של צ'ינגלולו, כדי לסייע לו לגייס מזומנים ולפרוע חובות. חשוב להזכיר כי דיונים אלו הולידו את האישומים נגד דנקנר בגין מרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים, בחשד שקידם את האינטרסים של צ'ינגלולו, שממנו קיבל הלוואה אישית, בלי לחשוף בפני הדירקטוריון את ניגוד העניינים שבו היה מצוי.
בדיונים דובר על חילוצו של צ'ינגלולו ממצוקת המזומנים שאליה נקלעה החברה הפרטית שלו, שבאמצעותה החזיק את מניותיו בפוזיטיף. "לגבי השותף שלנו בטורקיה", אמר דנקנר, "אנחנו מחלקים דיבידנד, וצ'ינגלולו לוקח את חלקו. בחלק שלנו אנחנו קונים את מניותיו באותו הסכום. הסיבה למהלך היא לעזור לו, כי הוא צריך לשלם חוב. אין לנו שום כוונה לתת לו לצאת מהחברה בשום אופן. הבעיה היא שיש בבעלותו של צ'ינגלולו חברת פקטורינג (מימון חוץ־בנקאי), שבגלל המשבר העולמי הפסידה כספים רבים, וזו החברה־האם של הבנק. הוא צריך לשלם שם החזרי חוב שהוא לקח. אפשר לראות בבקשה שלו עזרה לשותף".
חברת הדירקטוריון אירית איזקסון: "הוא כרטיס הביטוח הפוליטי שלנו".
דני דנקנר: "למרות שהוא ממזר לא קטן, שלא נתבלבל. אין לו שום כוונה לעזוב את הבנק. אם לא ניתן לו לקחת את מה שהוא צריך, אז יהיה לנו שותף שמאוד קשה לעבוד איתו".
הדירקטורית נירה דרור הביעה ספק לגבי תרומתו של צ'ינגלולו. "השותף לא הביא את הסחורה בקטע של הפיקדונות. יכול להיות שזה לא רעיון רע לחפש מישהו שייכנס, ייקח ממנו חלק ואולי יוכל להביא ערף מוסף". דנקנר אמר בתגובה כי "הסיכוי לקבל אישור לנהל פיקדונות בבנק הוא קטן. לאחרונה נערכו דיונים בדרגים גבוהים בממשלה, שלאחריהם נאמר לנו בפעם הראשונה חד־משמעית שלא יתקבל אישור אלא אם נרכוש בנק".
את הפרקליטות מייצגים במשפטו של דנקנר עורכי הדין מאור אבן חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד. את דנקנר מייצגים נבות תל צור, יוסי בנקל ורות ליטבק.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "איננו רשאים להתייחס לנושאים הנידונים בבית המשפט".