ראש אגף התקציבים מדבר על השקיפות
גל הרשקוביץ: "לפתח מערכות שקופות זה עניין של עלות תועלת. לעיתים עודף נתונים מקשה על מקבלי ההחלטות"
- גפני נגד לפיד: "כלכלה לא מנהלים בפייסבוק"
- המשמר החברתי: הדחייה באישור התקציב משרתת את נתניהו
- מישאל וקנין ייעץ ללפיד בהכנת תקציב המדינה
לכן, לשיטתם, צריך לחשוף את הנתונים לאט לאט, לתת לציבור לעכל בשלבים. הנה, עובדה, חלק מהנתונים כבר נמסרו לציבור, והסדנא לידע ציבורי הצליחה לבנות מהם כלי אינטרנטי שמיועד להציג כיצד משרדי הממשלה משתמשים בתקציב, אם כי הדבר עדיין רחוק משלמות. לבקשת "כלכליסט" הסכים ראש אגף התקציבים במשרד האוצר גל הרשקוביץ להתייחס לסוגיית השקיפות בשמו, דבר די חריג ביחס לפקידי אוצר, ודאי בתקופה של חילופי ממשלות.
"אין מחלוקת על חשיבות השקיפות בפעילות הממשלה", אומר הרשקוביץ ומגן על האופן שבו אגף התקציבים בונה את התקציב. "ספר התקציב שמונח בכנסת כולל רמת פירוט די גבוהה של המדיניות הכלכלית, של כל הסעיפים של כל המשרדים השונים, ברמה של תוכניות ותחומי פעולה, וחלוקה מאוד מפורטת של הכסף בין הסעיפים השונים עם דברי הסבר מפורטים".
גל הרשקוביץ צילום: אלכס קולומויסקי
למה התקציב לא כולל את הפירוט של הנתונים שהביאו אתכם להנחות בבניית התקציב - צמיחה, הכנסות ממסים וכדומה? אולי אם היה פירוט כזה, לציבור הייתה אפשרות לבקר באמת את העבודה של משרד האוצר?
"אז אני אומר לך עכשיו במפורש, תרשום, אני חושב שנכון לפרסם את כל תחזיות הצמיחה וההכנסות בצורה שקופה ומפורטת שהציבור יידע בדיוק מה אנחנו חושבים וחוזים. אלה נתונים חשובים ואני אדחוף לכך שזה יקרה עכשיו".
למה התקציב לא מוצג לממשלה בצורות נוספות? למה הממשלה לא יכולה לדעת, למשל, איזה אחוז מהתקציב מושקע בשכר? בפנסיות? בשטחי יהודה ושומרון?
"לי אין שום התנגדות שהוצאות השכר או כל הוצאה אחרת יהיו גלויות ושקופות".
אז למה זה לא ככה?
"נתוני השכר מוצגים בתקציב אופן מלא. בקשות לניתוח התקציב בצורות אחרות שהזכרת ניתנות לביצוע על ידי כל מי שמעוניין בכך, כל אחד על בסיס הצרכים שלו ועל בסיס היכולות שלו לבצע ניתוחים על בסיס הנתונים הגולמיים שאנחנו מציגים".
ברצינות, אתה מצפה מהציבור שיכין טבלאות אקסל מהנתונים שלכם, שיאסוף נתון לנתון בעצמו מכל הסעיפים התקציביים ויבנה את התמונה הכוללת. הציבור לא מסוגל לעשות את זה, מדוע שאתם לא תעשו את זה?
"לפתח יכולות חיתוך לאורך ולרוחב זה עניין של החלטה שיש לה עלות ותועלת. כלומר, כמה זמן ואיזו עלות צריך להשקיע בשביל לפתח מערכת כזו, ומצד שני מה תהיה התרומה שלה למקבלי ההחלטות. צריך להיזהר שלא להציף את מקבלי ההחלטות ביותר מדי נתונים שבסופו של דבר יקשו על קבלת ההחלטות ויסתירו את התמונה המלאה. מרוב דובים לא יראו את היער".
במקום לבנות מערכות כאלה בעצמכם, אתם יכולים פשוט לשחרר את הנתונים והמגזר הפרטי כבר יידע לבנות מהם כלים לתועלת הציבור. עושים את זה בארה"ב, בבריטניה, למה לא בישראל?
"זה כבר בכלל לא במישור של השקיפות אלא במישור של מי צריך לבצע את הניתוחים על התקציב, האם זה צריך להיות הסקטור הפרטי, גורמים כאלה ואחרים לפי הצרכים שלהם, או שפעולות הניתוח והעיבוד צריכות להיעשות על ידי משרדי הממשלה, לאו דווקא על ידי משרד האוצר. לדעתי כל נושא כזה צריך להיבחן לגופו. יכולים להיות ניתוחים מסוימים שמשרדי הממשלה צריכים לספק לציבור, וישנם חיתוכים שנכון שהציבור יעשה בעצמו. יחד עם זאת, אין לי התנגדות לבצע חיתוכים וניתוחים כשיגישו לי בקשות מהציבור. אנחנו עושים את זה. נמשיך לפעול לשיפור תהליכים שיאפשרו את הגברת השקיפות על בסיס הנתונים שקיימים. נבדוק את המשמעויות התפעוליות ונשמח לשפר את התהליכים האלה".
בוא ניקח את משרד החינוך כדוגמא. המשרד הזה יושב על תקציב של 40 מיליארד שקל בשנה, ואפילו הפקידים הבכירים של המשרד - וגם אתם - לא יודעים בדיוק לאן הולך הכסף. איך אתם מתכוונים לתקן את העניין הזה?
"אנחנו עובדים על תהליך ארוך יחד עם משרד החינוך להגביר את השקיפות של הקצאת הכספים לפי פרמטרים שונים. יש חשיבות גדולה ליצירת תשתית לקבלת נתונים כאלה על מנת לאפשר תשתית טובה יותר לקבל החלטות על מהי המדיניות הנכונה. היום אנחנו נמצאים בלב התהליך התפעולי (בונים מערכת ממוחשבת - ש"א). אתה צודק שחייבת להיות תשתית של ניתוח נתונים במטרה לתמוך בקבלת החלטות ולהציע שינויים במדיניות הקצאת התקציבים. אתה לא יכול להצדיק שום שינוי מבלי שתהיה לך אפשרות לראות את הנתונים".
ועד שהמערכת הזו לא פועלת אתם לא יודעים לאן הולך הכסף?
"לא, אנחנו לא יודעים".
