השיעור שאירופה חייבת ללמוד

המשבר בקפריסין שיקף מקרה קיצוני, אבל הלקחים ממנו יכולים לשמש את האיחוד האירופי כולו

דניאל גרוס 08:1110.04.13

שורש הבעיה בקפריסין ידוע היטב. שני הבנקים הגדולים במדינה היו אבן שואבת לפיקדונות מחוצה לה, במיוחד מרוסיה. הכספים הללו הושקעו בתורם באג"ח של ממשלת יוון ובהלוואות לחברות יווניות. כשקרסה הכלכלה היוונית, ההשקעות ירדו גם הן לטמיון, והבנקים הקפריסאיים הפכו חדלי פירעון.

במצב

הזה הבחירה ההגיונית עבור מדינה שרוצה לשרוד היא לאלץ את המפקידים לשאת בחלק מההפסדים. לכן היה קשה להבין מדוע ממשלת קפריסין נמנעה תחילה מהטלת אחריות כלשהי עליהם.

עם זאת, הפתרון שעליו הוסכם בסופו של דבר הצליח להציל את שני הבנקים הגדולים. הנכסים הרעילים שלהם הופרדו מהם וימוסמסו עם הזמן. לא הממשלה הקפריסאית ולא משלמי המסים האירופים יידרשו לממן את הישרדות הבנקים הללו. כיסוי ההפסדים שיישארו לאחר ההיפטרות מהנכסים הרעילים יוטל אפוא על הנושים הבלתי מבוטחים של הבנקים. במקרה זה מדובר בבעלי פיקדונות הגדולים מ־100 אלף יורו (130 אלף דולר).

אף שקפריסין קטנה מדי מכדי להשפיע על השווקים הפיננסיים העולמיים, המשבר במדינה עשוי להתברר כתקדים חשוב, שממנו יוכלו קובעי המדיניות האירופים ללמוד כיצד להתמודד עם בעיות בנקאיות עתידיות. ראשית, המשבר הדגיש את הצורך במפקח יחיד שאינו מושפע מאינטרסים מקומיים.

הבנק המרכזי האירופי מעולם לא היה מתיר לבנקים הקפריסאיים למשוך אנשים להפקיד בהם סכומי ענק באמצעות תשלום ריבית מנופחת. שנית, למרות הימשכות הדיונים סביב הקמת מנגנון חילוץ משותף לכל הבנקים בגוש היורו, הבנק המרכזי האירופי כבר ממלא תפקיד זה בשטח, וזהו תמריץ נוסף עבור המדינות החברות בגוש היורו להגיע להסכמה על יצירת גוף חילוץ משותף שיהיה מתוקצב מספיק כדי לחלץ בנקים גדולים מבלי לצאת מגדרו.

לבסוף, התקוממותם של החוסכים הקטנים בקפריסין הפנתה זרקור אל הצורך במערכת אמינה של ביטוח פיקדונות. מקפריסין ניתן ללמוד גם לקח כללי יותר: התגובה הקיצונית של השווקים הפיננסיים להתמוטטות בנק ליהמן בראדרס ב־2008, הפכה התפיסה שאסור לתת לאף בנק להתמוטט לאקסיומטית בקרב קובעי המדיניות האירופים. מנגד, השווקים הפיננסיים הגיבו במתינות יחסית לידיעה שגם מפקידים בבנק באיחוד האירופי יפסידו, לראשונה, חלק מכספם.

על קובעי המדיניות האירופים להבין שאפשר לחייב את נושי הבנקים לקחת חלק בחילוצם ולא לגלגל את העלויות על משלמי המסים. במובנים רבים, המשבר בקפריסין משקף מקרה קיצון מיוחד, אך האופן שבו צצו הבעיות והפתרון שאומץ לבסוף עשויים להיות בעלי השלכות חשובות על הדרך שבה אירופה תטפל בבעיות הבנקאות שלה.