יו"ר נובל אנרג'י: אם ישראל תשנה המיסוי על חיפושי גז - ניאלץ לשקול את פעילותינו באזור

דיוידסון סיפר שנפגש אתמול (ד') עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והיום (ה') הוא צפוי להיפגש שר האנרגיה סילבן שלום. אחד הנושאים שעלו בפגישה הוא יצוא הגז מישראל ממאגר "לוויתן". "מאגר לוויתן אינו תמר, ובלעדי יכולות יצוא אין לו תוחלת. כשוועדת ששינסקי יצאה לדרך כבר היינו עם מיליארד דולר בהשקעות בו. עם לוויתן זה לא יכול לקרות ולדעתי על ממשלת ישראל לאמץ במלואה את מסקנות ועדת צמח לעניין יצוא הגז", אומר דיוידסון.

אסדת הפקה של נובל אנרג'י במאגר תמר

ועדת צמח, שהגישה מסקנותיה באוגוסט האחרון, קבעה שיש להתיר יצוא גז של עד 500 מיליארד מ"ק גז טבעי. נכון להיום, לאחר הגילוי שחלק מהמאגרים הם עקרים (שרה ומירה), או חסרים (ישי), מדובר ביצוא פוטנציאלי של עד מחצית מכמות הגז שהתגלתה באזור.

"מדובר בנושא רגיש כי המדינה העלתה את המיסוי אחרי שהשקענו השקעות. אם המדינה עושה שינוי רטרואקטיבי אתה מבריח משקיעים זרים וזה מה שיקרה. אני מכיר את זה, כי כאשר ניהלנו שיחות על הכנסת שותף ללוויתן חלק מהחברות הזכירו שוב ושוב את נושא המיסוי", אמר. דיוידסון התייחס לחוסר היכולת לארגן פגישה עם שר האוצר יאיר לפיד ואמר ש"לא כל הפגישות שביקשתי בישראל יכלו להתממש. אני מבין שהוא בדיוני תקציב, אבל ביחס להכרזה שלו לבחון את משאבי הטבע שחברות שונות משלמות בישראל, לא הבנתי שיש רצון לפתוח את מסקנות הוועדה שוב", סיכם את הנושא.

מגעים למכירת גז עם ירדן ומצרים

דיוידסון הזכיר שמאגר תמר התחיל לזרום ממש ביום האחרון של מרץ, "כמה ימים לפני תחזית לוחות הזמנים המקורית שלנו. היא מעבירה יותר גז ממה שסיפקנו עד היום למשק הישראלי. אנחנו מרוצים מקצב ההתקדמות ושמחים שהצלחנו לסיים את הזרמת הגז לפני ששיאי הביקוש לחשמל בקיץ יגיעו". לדבריו, ייצור חשמל תוך שימוש במאגר תמר, אם יספק חשמל לאורך כל חייו, יתרום לצמצום של 185 מיליארד טון פחמן דו חמצני, סכום שווה ערך ל-14 שנות זיהום של כלל צי הרכב שנוסע במדינת ישראל.

"לפי הערכתנו במהלך ה-5 השנים הקרובות אנחנו נכפיל את מאגרי הגז ויכולת ההפקה שלנו. מדובר על מאגרים באפריקה, מפרץ מכסיקו ואזור המזרח התיכון. יש לנו את היכולות הפיננסיות לבצע את זה, כאשר מבחינת אזור ישראל, אנו מתכננים את את הפקת השלב השני של מאגר תמר (יצוא באמצעות מתקן צף - ל"ג) והפקת מאגר לוויתן לרבות יצוא".

בהתייחסו לעניין היצוא, אמר דיוידסון שמספר שווקים רלוונטים נמצאים בסביבת ישראל, לרבות ירדן ומצרים עצמה. "טורקיה עלתה לאחרונה לכותרות אבל לא היו כל מגעים עם טורקיה לעניין יצוא הגז". עוד הוא הוסיף כי "היו לנו שיחות על יצוא הגז עם ממשלת ישראל, אבל בטרם תהיה מדיניות יצוא לא נתקדם בנושא. מסקנות ועדת צמח כבר הוגשו באוגוסט האחרון ואנחנו מחכים לאימוץ ההמלצות. מדובר בנושא חשוב מכמה סיבות - בישראל נמצאו מאגרים שהם גדולים על השוק המקומי ויצוא הוא אפשרות להביא תועלות פיננסיות לישראל. זה יגדיל את המיסוי וההכנסות למדינה וזה יתרום להתפתחות השוק המקומי לנושא החיפושים, ולכן אנחנו מפצירים במדינת ישראל להתקדם עם נושא אימוץ מסקנות היצוא. כשנפגשנו עם נתניהו הסכמנו שחייבים לקבל החלטה. קיבלנו תמיכה ממנו שהנושא יקודם אבל אני לא בטוח לגבי לוחות הזמנים". לטענתו, היקף ההשקעה המינימלי הנדרש הוא 5 מיליארד דולר, תלוי באם יוקם מתקן הנזלה צף (FLNG).

אונייה הנושאת גז נוזלי מול חופי ישראל צילום: יוסי וייס

לחבר את מאגרי הגז של ישראל עם קפריסין

בתייחסו למשבר הפיננסי שפוקד את האי השכן, אמר דיוידסון שהוא אינו משפיע על פיתוח שדות הגז שם. "המשבר הפיננסי בקפריסין לא הגביל אותנו כי אנחנו לא תלויים במקורות מימון של האי השכן. כבר התחלנו במאמצים להביא שחקן חדש לפרויקט לוויתן - וודסייד האוסטרלית. הסיבה שבחרנו בהם היא בעל יכולות יצוא של הגז הנוזלי. בעתיד אנחנו נרצה להכניס שותף חדש גם למאגר אפרודיטה בקפריסין", אמר. בניגוד למשק האנרגיה הישראלי, נושא היצוא מקפריסין "הוא האפשרות היחידה למצות את המשאבים כי השוק הקפריסאי קטן בהרבה מהשוק הישראלי. גם שם אנחנו מחכים לאישורים רגולטורים וממשלתיים. מבחינת יכולות הפיתוח של המאגרים נשמח שהם יהיו ביחד. ממשלת קפריסין מדברת עם ממשלת ישראל על שיתופי פעולה".