"לא יקרה שום אסון אם נפרוס את הקיצוץ בתקציב לאורך כמה שנים"
פקידי האוצר קיבלו התראה מראש על התרחבות הגירעון, את הפרויקטים התשתיתיים לא צריך לקצץ אלא להעביר למגזר הפרטי, את המגזר הציבורי צריך לשקם ואת הצבא להפריט. ניר גלעד, פעם החשב הכללי באוצר, מקצץ דק
לא לקצץ בבת אחת
ומה אפשר לעשות עכשיו? כאן גלעד מנפק את התשובות הרגילות שאפשר לשמוע מפקידי אוצר בכירים שמשתייכים לצד הימני של התפיסה הכלכלית - המגזר הציבורי משותק וצריך להחזיר לו את יכולת קבלת ההחלטות, צריך להעביר פרויקטים תשתיתיים לביצוע המגזר הפרטי ומתן הטבות מס, וצריך לקצץ את הקצבאות בשביל לעודד את החרדים לצאת לעבוד, אם כי לא בבת אחת כי "לאנשים האלה לא יהיה מה לאכול".
בנקודה אחת גלעד דווקא מפתיע. אולי זה מה שעושה המעבר למגזר הפרטי, שמיד מכניס אותך באופן טבעי לפוזיציה של מי שייפגע גם הוא מיידית מהקיצוצים בצורה כואבת יותר. כעת, משהגירעון הגדול הוא כבר עובדה, גלעד חושב שקיצוצים דרסטיים מדי לא רק שאינם מחויבי המציאות, אלא אפילו יהיו הרסניים למשק, משום שהם יפגעו בצמיחה.
"לא צריך לפתור את הבור בתקציב בבת אחת. אולי לפרוס את הקיצוץ חצי חצי, אולי שליש שני שלישים. בכל מקרה, אני מציע לשר האוצר - שלא יוליכו אותך לקיצוץ דרמטי מדי כי מה שיהיה עכשיו כואב ואחר כך יותר קל, לא יהיה קל אחר כך בכלל כי המשק לא יצמח. לא יקרה אסון אם אנחנו נדע לשטח את הקיצוץ, לא לעשות את כולו בבת אחת. לפרוס אותו על פני כמה שנים. אחרת אתה תהרוג את הצמיחה".
ניר גלעד. "אני מציע לשר האוצר - שלא יוליכו אותך לקיצוץ דרמטי מדי" צילום: עמית שעל
אז לאיזה גירעון אפשר להגיע?
תלוי לאיזה טווח מסתכלים. צריך להסתכל על כל הקדנציה, ולחזור ליעד גירעון נתון בתוך 4–5 שנים. אחרת עכשיו אתה תשנה את היעד, ובעוד שנה תשנה שוב ותאבד אמינות. ללכת למהלך קיצוני מדי עלול לעצור את מנועי הצמיחה שגם ככה דעכו. קח, למשל, את ההוצאה על ההתנחלויות והחרדים שזה לא תומך צמיחה, שהם מקבלים יותר מהפרופורציה שלהם באוכלוסייה. אתה רוצה שוויון בנטל? זה שוויון בנטל".
יגידו לך שזה מיליארד פה ומיליארד פה. שזה רק כסף כיס.
"מיליארד ועוד מיליארד זה הרבה כסף. תן את זה לאמהות חד־הוריות. לחרדים שרוצים ללמוד, לקבל הכשרה מקצועית, שבעוד חצי שנה או יותר תהיה לך תוספת למעגל העבודה".
לבנות מערכים אזרחיים
מה לגבי תקציב הביטחון?
"צריך לחפש פתרון ארוך טווח למערכת הביטחון. בתפיסת הביטחון יש לנו שני צירים. הציר של המוכנות למלחמה מיידית, והציר של היערכות לאיומים עתידיים. הדילמה של תקציב הביטחון נעה בין שני צירים אלה והחוכמה היתה לווסת ביניהם. בשלב מסוים ברחנו מההתלבטות והחלטנו לטפל גם וגם, ולכן תקציב הביטחון עלה מרמות של 30 מיליארד שקל ל־60 מיליארד".
האם ניתן לשנות את תקציב הביטחון?
"כן, אבל בשינוי עמוק. כי מעבר לבעיות האלה בתקציב הביטחון יש בעיה מאוד גדולה שככל שעובר הזמן, מבנה ההעסקה וכוח האדם לא משרתים את המשימה הסופית. מספר הגמלאים של המערכת הולך ועולה. מה שהיה בעבר הרבה אנשי קבע ומעט גמלאים, היום זה הרבה גמלאים והרבה אנשי קבע. בסוף צבא הצללים של הפורשים יהיה בלתי אפשרי.
"בתוך המערכת יש היום הרבה פעולות שבמקומות רבים בעולם לא נעשות על ידי אנשי צבא אלא על ידי גופים אזרחיים. לכן השינוי צריך להיות מבני. לקחת מסרק ולמצוא כל פעולה שהיא לא פעולה צבאית גרידא אלא כזו שיש לה חלופה אזרחית ולאזרח אותה.
"25%-30% מכוח האדם הם קרביים, השאר לא. כשאתה לוקח חייל והופך אותו לקצין, אחר כך לקצין בכיר ובסוף לגמלאי, לפורש, יש טווח של זמן שהמערכת נהנית ממנו. למה צריך להחליף רמטכ"ל טוב אחרי ארבע שנים? מה היה קורה אם הוא היה נשאר שש שנים? מי קבע שתפקידי הצומת: מ"פ, מג"ד, מח"ט, אוגדונר, אלוף, צריכים להיות שנתיים או שלוש? וזה עוד במערך הלוחם. איזה היגיון יש שאיש המחשבים, אפילו המאזין, יתחלפו כל הזמן? ככל שהמאזין, למשל, יושב יותר זמן, הוא מתמקצע יותר. במקומות אחרים בעולם יש מערכי האזנה, תובלה, רכש, לוגיסטיקה, כביסה, הדרכה ועוד שהם כולם באאוטסורסינג".
שר הביטחון יעלון. "יש שינוי דרמטי במבנה האיום, ובגלל שיש מערכים שעולים כסף ושלא מוכנים לקצץ בהם, לא משתחררים מקורות לאיומים החדשים" צילום: עמית שעל
אז אתה רוצה להפריט את הצבא?
"אני חושב שבשביל להקטין את הבעיה המבנית של כוח האדם ולהגדיל את ההתמקצעות, חייבים ללכת למערכים אזרחיים ולא צבאיים".
אבל אז הצבא יחדל מלהיות צבא העם, לא?
"אני דווקא מסכים עם הטיעון של צבא העם. אבל אתה יכול לבנות מערכים אזרחיים - למשל, מערכי האזנה, לוגיסטיקה ובינוי - שיהיו חברות ממשלתיות של משרד הביטחון. החרדים יוכלו ללכת לשרת בחברות האלה, והצבא יקבל על זה כסף מהאוצר כי ככה הם ירכשו מקצוע".
ומה עם מחזורי הגיוס הבאים?
"בשלב מסוים הצבא יגיע ל־steady state, ואז אולי הוא באמת יגיד שהוא לא צריך כל כך הרבה אנשים. לא צריך להביא כל כיתה למחזור גיוס".
אז אתה מודה - תגייס פחות. ובדיוק כאן תאבד את צבא העם.
"כמו שבאים ואומרים באומץ שאי אפשר לגייס את החרדים וצריך לשחרר אותם שילכו לעבוד, צריך להיות אמיצים ולהגיד שאתה מאבד את היכולת להחזיק את האתוס הזה כי המחירים שלו רק הולכים ועולים".
ואם זה המצב הלכה למעשה, צריך לעשות אותו רשמי?
"צריך ללכת למהלך שבו המערכת הזו עושה שינוי דרמטי במבנה ההוצאה שלה על ידי שהיא מקטינה את מה שבחברות עסקיות קוראים לו 'תעשייה לא תורמת'. אם הייתם מכירים בזה, הייתם יכולים לפצות בתגמול הולם את מי שהולך לצבא שהיום מרגיש שהוא פראייר, ואחר כך גם נושא בנטל המילואים".
למה זה לא קורה?
"כי במקומות שהצלחנו לעשות שינוי במערכת הביטחון שמנו כסף קודם. הצבא צריך להבין שהוא יוצא מהשינוי הזה עם איקס פלוס, לא עם איקס מינוס".
אז אפשר לקצץ בתקציב הביטחון?
"כן. אנו ערוכים לאיום של כך וכך צבאות שיושבים על הגדר ומאיימים במלחמה כוללת, שכרגע לא נמצאת בסבירות גבוהה. יש שינוי דרמטי במבנה האיום, ובגלל שאני עדיין יושב עם מערכים שעולים לי כסף ולא מוכן לקצץ בהם, לא משתחררים לי מקורות תקציביים לאיומים החדשים".
אתה מדבר על קיצוץ בשריון ובחיל אוויר?
"בהחלט".
אפשר לעשות זאת בשנים קרובות?
"לא. זה קיצוץ שעולה כסף".
אז מה עושים בשנתיים הקרובות?
"מי שטוען שאפשר לסגור בור על ידי זה שתמשוך את עצמך מהשערות של עצמך - זה לא ריאלי. מה שראש הממשלה והשר החדש צריכים לשאול הוא מול איזה איום אתם מחזיקים את הכוחות האלה, ומול מי בונים כוח עתידי".
ולמה השינוי לטווח ארוך אף פעם לא קורה?
"כי המערכת הצבאית למדה לאורך השנים שכשיש תקלה, היא לבד. אז אף אחד לא מוכן לקחת סיכון. זה לא רק טראומת 73'. זה כמו המצב של הבירוקרטיה במגזר הציבורי האזרחי. עד שמישהו לא יבוא ויגיד שתם עידן ועדות החקירה ותליית האנשים ברחובות, זה לא ישתנה. מותר לתחקר וללמוד ולהסיק מסקנות, אבל שיטת עריפת הראשים לא תורמת דבר אלא רק משתקת את המערכת".
