גירעון הממשלה ברבעון הראשון גדול פי 3 מבתקופה המקבילה בשנה שעברה
הממשלה סיימה את החודש שעבר עם גירעון של 2.9 מיליארד שקל, והגירעון המצטבר ברבעון הראשון של השנה הסתכם בכ- 4.6 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית: ירידה בגביית המסים
- פישר: "צריך לפעול להקמת 'ועדה ליציבות פיננסית'"
- איך יתיישבו הצהרות לפיד עם הבור הגדל בתקציב
- הריבית נותרה ללא שינוי; "חריגה בגירעון עשויה להביא להעלאתה"
הגירעון בשלושת החודשים הראשונים של השנה בולט על רקע העובדה שהממשלה פעלה בפרק זמן זה ללא תקציב מאושר. מסיבה זו הממשלה רשאית להוציא מדי חודש רק 1/12 מתקציב השנה שעברה, שאינו כולל את כל התוספות השונות שאושרו במהלך השנה.
מנתונים שמפרסם היום (ב') אגף החשב הכללי באוצר מתברר כי הסיבה העיקרית לגירעון היא הירידה בשיעור ריאלי של 1.8% שנרשמה ברבעון הראשון של השנה בגביית המסים, שהסתכמה בתקופה זו בכ-57.5 מיליארד שקל. עם זאת
בחודש שעבר נרשמה התאוששות בגביית המסים והיא גדלה בשיעור ריאלי של 5.7% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. גביית המסים הישירים (מס הכנסה, מסי מקרקעין ומס רווחי הון) שירדה בכל הרבעון הראשון ב- 8.8%, גדלה בחודש שעבר בשיעור ריאלי של 2%. כלל גביית המסים משוק ההון גדלה בחודש מרץ בשיעור ריאלי 13%, וגביית מס רווחי הון בבורסה גדלה בשיעור חד של 26.5%. עלייה זו משקפת בין היתר את הגידול בפעילות שנרשם בשוק ההון בתקופה האחרונה. ההכנסות ממיסוי מקרקעין גדלו ריאלית ב-14.1%, בעיקר הודות לגבייה חריגה באזורי תל אביב והשפלה.
מנתוני החשב הכללי מתברר עוד כי בגביית המסים העקיפים (מע"מ, מס קניה, מכס, מס על הדלק ועל הסיגריות ועוד) נרשמה בחודש שעבר עלייה ריאלית של 9.7%, והיא הסתכמה בכ- 10.2 מיליארד שקל. בשלושת החודשים הראשונים של השנה גדלה גביית המסים העקיפים בשיעור ריאלי של 6.1%. ההכנסות ממס ערך מוסף גדלו במרץ בשיעור ריאלי גדול של 15%, בעיקר הודות להעלאת שיעור המע"מ ב- 1% בקיץ האחרון.