אל על, ארקיע וישראייר שובתות; ההסתדרות מאיימת לקיים עיצומים בנתב"ג מאחר הצהריים

מכיוון ולא מוכרז שם סכסוך עבודה, ההסתדרות לא תוכל להשבית את הנמל ברגע אחד, אך יש לה כלים אחרים לשבש את העבודה בו, כגון עבודה איטית שתעכב המראה של טיסות. כרגע בהסתדרות מחכים לראות מה יעלה בגורל אישור הסכם השמיים הפתוחים בישיבת הממשלה הבוקר על מנת להכריע האם ואיך להרחיב את השביתה.

שיחות לתוך הלילה

לאורך הלילה התקיימו שיחות בין משרד רה"מ, לשכת שר האוצר, שר התחבורה וההסתדרות, בניסיון להגיע להסכמות שיאפשרו לכל הצדדים לא להרגיש שנכנעו. שר האוצר יאיר לפיד כבר הודיע כי הוא מוכן לדחות את אישור ההסכם לצורך דיונים מול ההסתדרות, אך שר התחבורה ישראל כץ התעקש, ובגיבוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו הנושא נשאר על סדר היום של הממשלה. כתוצאה מכך, אלפי נוסעים ישראלים וזרים יקורקעו, למרות שבלילה ניסו שלוש החברות להקדים טיסות ככל הניתן.

ביטולי טיסות בנתב"ג הבוקר צילום: ענת פלר

הסכם השמיים הפתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי אמור לבטל הסכמים בילאטרליים שקיימים היום בין ישראל למדינות האיחוד ומגדירים את יעדי הטיסה ההדדיים. לפי ההסכם החדש כמעט ולא תהיה מניעה לחברת תעופה ישראלית לטוס לכל יעד באירופה ולהיפך. הגדלת היצע הטיסות אמור להוזיל את הכרטיס לנוסע הישראלי ולתייר שבא לארץ, אם כי בנוסח ההסכם ודברי ההסבר להסכם כפי שהוצגו לממשלה לא מצויין מחקר או בדיקה שתומכים בטענה הזו.

כיסוי הוצאות אבטחה לא מספק

ביום חמישי הודיעה ההסתדרות כי אם הסעיף לא יוסר מסדר היום של ישיבת הממשלה היא תשבית את הטיסות. ההסתדרות דורשת לשנות שלושה סעיפים. הראשון הוא טעת החברות כי אין שיפוי מספיק להוצאות הבטחון של חברות התעופה. כיום מי שמספקת את שירותי האבטחה לחברות התעופה הישראליות היא אל על, שבתמורה מקבלת מהמדינה שיפוי של הוצאותיה. תקציב אבטחת המטוסים והתחנות השונות של שלוש חברות התעופה הישראליות בחו"ל מוערך בכ-120 מיליון שקל בשנה, כאשר המדינה משפה את אל על בכ-60% מסכום זה.

נתב"ג, הבוקר צילום: דוד הכהן

על פי הסכם בין אל על למשרד האוצר, השיפוי יגדל בהדרגה עד ל-80% לאחר יישום מלא של הסכם השמיים הפתוחים הצפוי ב-2018. בינתיים, מתכוונת הממשלה לאשר הגדלת התקציב ב-5 מיליון שקל בשנה. לטענת חברות התעופה, במצב הנוכחי עלויות האבטחה הן כה גדולות והשיפוי הנוכחי אינו מספיק, מה שעלול לגרום לייקור הכרטיסים בהן ולפיכך יגרום לנוסע הישראלי להעדיף את הכרטיס הזול יותר של חברות התעופה הזרות.

אין מקומות נחיתה ביעדים הפופולריים

נושא שני שמפריע לחברות התעופה הוא שההסכם לא מבטיח להם הגדלה של זכויות הנחיתה (המוכרים בעגה

המקצועית כ"סלוטים") בנמלי התעופה הפופולריים באירופה, כגון לונדון, פריז, רומא ועוד, אשר כבר עתה מלאים לחלוטין ואין בהם מקומות פנויים. זאת, כאשר חברות התעופה האירופאיות כן יוכלו לקבל עוד זכויות נחיתה בנתב"ג. כך, כל שייוותר לחברות התעופה הישראליות הן ערים פחות אטרקטיביות. סעיף שלישי שהחברות מעוניינות להכניס הוא סעיף יציאה מהסכם השמיים הפתוחים, במקרה שהוא יתברר כבעייתי.

מנגד, במשרד התחבורה אומרים כי יישום ההסכם הוא הדרגתי למשך חמש שנים ונותן לחברות התעופה הישראליות מספיק זמן להתכונן אליו ולהשלכותיו. בסופו של דבר, אמר ביום שישי שר התחבורה, "עשינו את המקסימום למען החברות. הן עצמן צריכות להביט במראה ולהתייעל. הייתי מציע להן לא לנסות לעצור דבר שהוא בלתי נמנע - זה טוב לאזרחי מדינת ישראל, לפי כל מה שאנחנו יודעים זה טוב בעולם