גיורא רום: מחירי הטיסות עשויים לרדת ב-20%

ההסתדרות מחריפה את המאבק בהסכם השמים הפתוחים שאושר אתמול בממשלה, והכריזה כי היא תשבית מחר את כל הפעילות בנתב"ג. ככל הנראה השביתה תהיה בת 4 שעות ותתחיל בחמש בבוקר, שכן בהסתדרות מסתמכים על פסק דין של בית הדין לעבודה שמאפשר שביתת סולידריות שנמשכת עד 4 שעות. בהסתדרות מקווים שאיום ההשבתה יביא לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו יקיים דיון מחדש בהחלטה לאישור ההסכם או לפחות יבטיח מנגנון של דיאלוג מסודר עם העובדים.

באירופה ובארה"ב מרוצים משמים פתוחים "התעריפים ותדירות הטיסות השתפרו" שרת התחבורה לשעבר של ארה"ב: "בזכות ההסכם הזה ירח הדבש בפריז, נסיעת העסקים לדבלין והאיחוד המשפחתי בנפולי נמצאים כולם בהישג ידם של הרבה יותר נוסעים מבעבר" סוכנויות הידיעות לכתבה המלאה 

יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר ל"כלכליסט" כי "המדינה מתעלמת מאיתנו. לא נוכל לשבת ולהגיד מה שיקרה יקרה. אמרנו כל הזמן שאנחנו לא נגד שמים פתוחים ולא נגד תחרות, אבל חייבים לשמור על חברות התעופה הישראליות. זה לא אינטרס של המדינה?". אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אמר ל"כלכליסט": "השאלה עכשיו היא האם הממשלה תקיים דיאלוג אמיתי עם החברות ועם העובדים או שלא, ולפי ההבנות שנקבל כך נפעל".

המדינה התחייבה לדיאלוג עם החברות

 הממשלה אישרה אתמול את הצעת המחליטים לפתוח את שמי ישראל לתחרות ברוב של 16 מול שלושה מתנגדים.

החלטת הממשלה קובעת שכל ההסכמים הקיימים עם מדינות האיחוד האירופי יבוטלו ומספר הטיסות היוצאות והנכנסות לישראל יגדל בהדרגה. ההסכם ייכנס לתוקפו בעוד כשנה, כאשר עד אז התחייבה הממשלה לנהל "דיאלוג עם חברות התעופה, על מנת לאזן בין ההתייעלות המתחייבת לבין צורכי חברות התעופה הישראליות, עובדיהן וצורכי הביטחון בטיסות לישראל וממנה". חלק מהדיאלוג כולל חזרה על התחייבויות המדינה לשאת ברוב עלויות האבטחה של חברות התעופה, כך ש־100 מיליון דולר מתוך 120 מיליון שנדרשים בפועל לאבטחת הטיסות יצאו מקופת המדינה.

במשרד האוצר מתחו ביקורת קשה על חברת אל על, שטענה כי היא תקרוס עם יישום ההסכם. גם שר התחבורה ישראל כץ מתח ביקורת קשה על ההסתדרות, שמנעה עד היום לכאורה מאל על לבצע מהלכי התייעלות מתבקשים. "מאז שהופרטה, לא נעשה שום רה־ארגון בחברה ומנהליה לא השכילו להיערך למבנה התחרותי החדש". חברות התעופה טרם הגיבו רשמית להחלטה.

מסירים מגבלות ויוצרים תחרות חדשה

הסכם שמים פתוחים מסתכם בשלוש תוצאות עיקריות: תוספת רווחה לצרכן הישראלי, תוספת רווחיות בענף התיירות וירידה ברווחי חברות התעופה הישראליות. השאלה שעומדת בלב הוויכוח בין חברות התעופה למשרדי הממשלה היא מה הערך של כל אחת מהתוצאות האלו והאם בסיכום של שלושתן התוצאה חיובית או שלילית עבור מדינת ישראל.

גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית, אמר ל"כלכליסט" כי "שמים פתוחים זה ליברליזציה שמתרחבת בכל העולם. הליברליזציה אומרת שהחסמים הלאומיים מאבדים את המשמעות שלהם. השימוש בטיסות גדל ב־35% והמחירים יורדים ב־20%. יש שינויים פנימיים במבנה מי מוביל את האנשים".

אפשר לראות את ההסכם כרפורמה צרכנית שתוזיל מחירים. אך כמו רפורמת הסלולר, השחקנים המוכרים ייפגעו, השאלה היא כמה, והאם הישראלים ששמחו לראות את ענקיות הסלולר יורדות על הברכיים, ישמחו לראות את זה קורה לחברת התעופה הלאומית שלה, שגם עשור אחרי שהופרטה היא עדיין מילה נרדפת לישראל. כמו כן לוועד עובדי אל על, חלקם טייסי חייל האוויר, יש יותר כוח מאשר לעובדי חברות הסלולר.

השביתה בנתב"ג אתמול צילום: שאול גולן

תנועת הנוסעים בין מדינות האיחוד האירופי לבין ישראל מהווה קרוב ל־60% מהיקף כלל הנוסעים בתנועת הטיסות הסדירות הבינלאומיות לישראל וממנה. כבר עשור שהאיחוד האירופי מנסה לקדם מול ישראל הסכם תעופה גלובלי אחיד שיאפשר פתיחת קווי הטיסות בין שמי ישראל ואירופה.

כיום קיימים הסכמים פרטניים בין ישראל למדינות אירופיות, לפיהם חברת תעופה יכולה לטוס רק מהמדינה שבה היא המוביל הרשמי. כך חברת הלואו קוסט הגדולה באירופה, ריין אייר שהיא חברה אירית, יכולה לטוס לישראל מאירלנד בלבד. הסכם שמים פתוחים מסיר מגבלה זו, כמו גם את מגבלות מספר חברות התעופה עבור כל נתיב טיסה ותדירויות הטיסה.

לפי ועדת בר ניר להוזלת מחירי הנופש לישראל של משרד התיירות, שהגישה את מסקנותיה באוקטובר האחרון, עלות התעופה לישראל מהווה בממוצע כ־44% מהוצאות התיירים בארץ. לפי דו"ח הוועדה, בכל בדיקה שבוצעה באתרי אינטרנט שונים לגבי טיסות מאירופה ישראל, המחירים לישראל גבוהים משמעותית ממחירי הטיסות ליעדים אחרים. גם בשיחות עם סיטונאים מחו"ל המשווקים את ישראל סוגיית מחירי הטיסות עלתה כחסם להרחבת התיירות לישראל.

עמי אתגר, מנכ"ל סוכני תיירות נכנסת לישראל, מסביר כי אין ספק שמחירי הטיסות יירדו עם החלת שמים פתוחים ולכן החברות הישראליות מתנגדות לו. בנוסף, "המוצר יהיה יותר נוח, התדירויות גבוהות יותר וממיקומים שאין כיום". אתגר מוסיף כי ההשפעה תהיה על "הרבה מאוד עסקים קטנים שלא מאוגדים כמו הוועד של אל על ועופר עיני לא תומך בהם. זה נכון לגבי עובדי מלונות, חברות אוטובוסים לתיירים, יצרני מזכרות ונהגי מוניות".

שר התחבורה ישראל כץ צילום: יובל חן

החברות הישראליות יוכלו ליצור ברית?

ההסכם יחול בצורה הדרגתית במשך חמש שנים, לטובת הסתגלות חברות התעופה הישראליות. היעד של שמים פתוחים הוא יצירת סביבה הוגנת ותחרותית, שלפי ההסכם תתקיים כאשר חברות התעופה פועלות על בסיס מסחרי מלא ללא סבסוד, וכאשר מובטחת גישה ניטרלית למתקנים ולהקצאות חלונות זמן להמראה ונחיתה בנמלי התעופה. אף אחד מהדברים הללו לא קיימים בפועל בהסכם הנוכחי.

"אני לא חושש מתחרות, את כל ההתייעלות אנחנו עושים ונמשיך לעשות", אומר מנכ"ל אל על אליעזר שקדי. "ההצעה הנוכחית לא מאפשרת תחרות הוגנת ושוויונית. יש מספר נקודות שצריך לפתור, זה כל מה שאנחנו מבקשים. דקה אחרי ההחלטה לא יסודר כלום".

אחד המוקשים הוא ההוצאות הביטחוניות של החברות הישראליות המתופעלות על ידי אל על ועומדות על 120 מיליון דולר בשנה. הממשלה התחייבה להעלות בהדרגה את השתתפותה בעלויות מ־60% ל־80%, וכיום המדינה משתתפת כבר ב־70% מהן. כמו כן נקבעה השתתפות נוספת של 5 מיליון שקל לשנה החל מהיום הראשון של קיץ 2015 ועד סיום חורף 2017. בתום תקופה זו תשוב המדינה ותבחן את נושא ההשתתפות בהוצאות הביטחון של חברות התעופה.

ישראל היתה צריכה לשכנע את האיחוד האירופי שהשתתפות המדינה בהוצאות הביטחוניות של חברות התעופה הישראליות אינה סבסוד, אך אישור זה מותנה בהכרה בהוצאות שנגרמות על ידי הרשויות הישראליות ואינן מוטלות על מובילים אוויריים של האיחוד האירופי. שקדי אומר כי בגרמניה ושווייץ מקבלים החזר מלא על הוצאות הביטחון, ודורש כיסוי מלא גם כן.

ועדת סיטרמן, שבחנה ב־2007 את נושא השמים הפתוחים, הכירה בחיסרון נוסף של חברות התעופה הישראליות, שגם שקדי ציין: בניגוד לחברות התעופה האירופיות, החברות הישראליות אינן יכולות ליצור קבוצת חברות תעופה מאותו אזור שעובדות בתיאום. הוועדה ייחסה זאת לכך שישראל אינה ממוקמת באזור ידידותי, בעוד שקדי אומר כי מדובר בהבדל בין החוק הישראלי לאירופי שיוצר את האפליה: "יש שלוש קבוצות אירופיות. מותר להן לתאם מחירים, מי טס לאן ומתי. אני לא יכול לעבוד לפי החוק הזה, כי אני עובד לפי החוק הישראלי ואסור לי לעבוד ביחד עם השותפים הישראלים שלי".

תיאום המחירים נעשה מול נמלי התעופה – בנמלי התעופה הפופולריים באירופה זכויות הנחיתה עולות כסף רב, ולכן תדירות הטיסות של החברות הישראליות לשם יחסית אינה גבוהה. "אם אנחנו נותנים לבריטיש איירוייז לטוס מהיתרו לתל אביב, חברת התעופה הישראלית צריכה לנחות שם באותה תדירות", אומר שקדי. רום דחה טענות אלו ואומר שהחברות הישראליות מעולם לא ביקשו לעבוד כקבוצה, וקודם כל עליהן להגיש בקשה זו לממונה על ההגבלים.

טענה נוספת היא שבעוד המדינה מטילה מפעם לפעם הגבלות ביטחוניות על החברות המקומיות ואוסרת עליהן לטוס למקומות מסוימים, המגבלה אינה תקפה לפי ההסכם על החברות האירופיות. רום אומר כי החברות האירופיות יטוסו מישראל רק למדינות אירופה עליהן אין איסור טיסה בשל סיכונים בטחוניים.

"לא הסתרנו דו"ח, היתה הדלפה מגמתית"

רום דוחה את הטענות שעלו בסוף השבוע על הסתרת דו"ח בנושא השמים הפתוחים: "מהדו"חות הכספיים של אל על ודברים שנאמרו און רקורד על ידי יו"ר ומנכ"ל החברה, הבנו שאל על יכולה להגיע למצב כלכלי מאוד לא סימפטי. החלטנו להכין תוכנית מגירה שעונה על השאלה מה יקרה אם אל על תהיה חדלת פירעון – עם או בלי הסכם שמים פתוחים. הדו"ח הודלף באופן חלקי ומגמתי. בשום מקום לא היה כתוב בו המשפט שאם יהיה שמים פתוחים אל על תקרוס. מה שהיה כתוב זה שאם יש שמים פתוחים ואל על לא תעדכן את דרך התנהלותה, היא עשויה לקרוס".

מחלוקת נוספת היא לגבי מעורבות חברות התעופה הישראליות בניסוח ההסכם. לפי החלטת הממשלה, החברות היו שותפות לאורך כל הדרך לכלל סבבי המו"מ בין אירופה וישראל, לניירות העמדה שגובשו ולדיונים השונים במסגרת בניית המדיניות. שקדי לעומת זאת אומר: "זאת הטעיה ציבורית. כתבנו את ההסכם עם האוצר באוגוסט 2011 והמתכונת הנוכחית הגיעה בינואר 2012".

רום עונה כי "אל על היו מיוצגים לאורך כל הדיונים. היה להם צוות בבריסל ובישראל. הם קיבלו את כל המסמכים והתייחסו אליהם. העובדה שהם התייחסו למסמך כזה או אחר לא אומרת שצוות המשא ומתן היה צריך לקבל את עמדותיהם כפי שהובאו".