"מי שחושב לכפות לימודי חול לא מכיר את הקהילה החרדית"

"הרבה חששות ומבוכה גדולה"

עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים:

האוכלוסייה החרדית מתנהלת בימים אלו בהרבה חששות מאיבוד שליטה על האוכלוסייה הצעירה ומבוכה גדולה. יש הרגשה של כפייה אנטי־דתית ושל רצון לשלוט ולהכריח לעשות נגד רצונם. המגמה של החרדים היתה להיפתח לחברה, לעבוד ולהפסיק לעבוד בשחור. היתה מגמה מאוד חיובית ולי אישית יש פחד שזה ייעצר. כל מי שטיפלו בהשכלה גבוהה לחרדים חיפשו את המשותף ולא את המפריד. והיום המפריד עולה על המשותף. ברוב בתי הספר המשתייכים לרשת המעיין, עד גיל 14 מקיימים היום את לימודי הליב"ה. אף אחד לא ידע על זה כי זה נעשה בשקט ובהסכמה הדדית.

השאלה היא מה רוצים להשיג, האם 'הנה אנחנו נראה לכם מה זה פוליטיקה חדשה' או לדאוג שהילדים יגיעו להישגים. כי בדרך של כפייה זה לא ילך".

עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים: "המגמה של החרדים היתה להיפתח לחברה, לעבוד ולהפסיק לעבוד בשחור, מגמה חיובית ויש לי פחד שזה ייעצר" צילום: אוראל כהן

"אנחנו הולכים לקראת התנגשות"

ד"ר ראובן גל, ראש פרויקט לשילוב חרדים בטכניון:

האופן שבו הממשלה מתנהלת ובעיקר ההתבטאויות של הימים האחרונים, במקום לקדם את העניין יוצרים דווקא את ההפך. בתוך הציבור החרדי מתחילים להשמיע קולות לאוטונומיה והיפרדות. בקרוב נדבר במקום שתי מדינות לשני עמים על שתי קהילות לעם אחד. אנחנו הולכים לקראת התנגשות. הצענו במסגרת שמואל נאמן (מוסד מבית הטכניון - ח"פ) פתרון חלופי לליב"ה, של לימודים במסגרות אקסטרניות שקרובות לישיבות. מי שחושב שיצליח להכניס לימודי חול לישיבות בכפייה לא מכיר את הקהילה החרדית. בטווח הקרוב אין סיכוי לכפות הכנסת לימודי חול גם אם ייקחו מהם את התמיכות.

זה כמו סיפור עמנואל - איימו עליהם ללכת לכלא, אז הם הלכו לכלא. הטקטיקה והשיח הם מאוד קריטיים ויכולים לקבוע את ההבדל בין הצלחה לכישלון. השאלה היא מה המטרה. שבכל מערכות החינוך החרדיות ילמדו ליב"ה זו לא מטרה. המטרה היא הגברת השתלבות החרדים בכלכלה הישראלית. הדרך לשלבם בכלכלה היא לאו דווקא דרך ליב"ה. יש שינויים אדירים בתוך הציבור החרדי ואת השינויים הללו צריך למנף ולא ללכת נגדם. בחמש השנים האחרונות שיעור התעסוקה של הגברים החרדים קפץ מ־%35 ל־45%. בואו ניתן למגמה הזאת להמשיך".

"הדרך היחידה היא דו־שיח"

רנן הרטמן, מנכ"ל ומייסד הקריה האקדמית אונו:

אנחנו רוצים לראות את הציבור הענק הזה משתלב כאינטרס חברתי־כלכלי. כמי שהקים את הקמפוס החרדי של הקריה לפני 11 שנה, למדתי שיש יכולת להתקדם עם הציבור החרדי. אם יש דבר שלא יעזור זה חקיקה, החלטות ממשלה וכל הכתבה מגבוה. הציבור הזה לא מקבל תכתיבים. הדרך היחידה היא דו־שיח. דו־שיח שמסביר כי חייבים להכין את הילדים לעתיד אבל גם שאנחנו לא משנים את התרבות החרדית. כאשר אנחנו הולכים לחקיקה הם רואים בזה חוסר אמון. אני מצפה משר האוצר ומשר החינוך להיות מבוגרים אחראים, ומחר בבוקר לשבת עם מנהיגי הציבור החרדי והחילוני ולדבר על הסוגיות החשובות עבור עתיד הילדים שלנו. לפני חוק ההסדרים חייבים לשבת ולדבר".

"שינוי תפיסתי ולא טיפול סימפטומטי"

פרופ' בן דוד, ראש מכון טאוב:

יש כרגע הזדמנות גדולה מאוד לחבר בין כמה דברים שרוצים לעשות. צריך לנצל את ההזדמנות לעשות שינוי תפיסתי שהוא הרבה יותר נכון מטיפול סימפטומטי. המטרה של קצבאות הילדים היא לטפל בסימפטום של עוני בקרב ילדים. השאלה היא מה שוות הקצבאות של 150 או 263 שקל לילד, שזה 6–9 שקלים ליום? האם אי אפשר לחשוב על זה בצורה אחרת? למשל, לבנות חדרי אוכל בבתי הספר כמו שצריך, לדאוג ליום לימודים ארוך בשכונות מצוקה, וזאת בתנאי שילמדו שם תוכנית ליב"ה מלאה ואיכותית יותר ממה שמלמדים היום בבתי הספר בארץ. כל ילד יקבל הרבה יותר מ־6–9 שקלים ליום, ואז המדינה תספק את מה שהיא צריכה לספק: חינוך ראוי לילדים ושהם לא יהיו רעבים. זה לחשוב מחוץ לקופסה, לא לקחת סעיפי תקציב קיימים ולתת טיפול סימפטומטי. טיפול בראייה ארוכת טווח לא בפלסטר".

"תהיה מלחמה אדירה של החרדים בכנסת"

שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש - חופש דת ושוויון:

זה מאוד לא יסודי. הדבר החשוב זה לא החלת מיצוי כושר השתכרות על ההנחות בארנונה, אלא הטבות לדיור ומס הכנסה שלילי שהפך להטבה חרדית קלאסית. ההחלטה לבטל את ההחרגה של מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי ומעניקה להם 100% תקצוב, היא רעיון מצוין, כנ"ל הפחתת התקציב לישיבות קטנות. לגבי חלק מהדברים מדובר בשינויי חקיקה שעליהם תהיה מלחמה אדירה בכנסת. ארוכה הדרך למעשים. צריך להפסיק את הקצבה הלא חוקית לאברכים, סעיף תוכנית הליב"ה חסר משמעות, וסעיף ההשתכרות מאוד לא מספק. לפיד התחייב לליב"ה מלאה במצע יש עתיד או שאין תקצוב. ב־55% מתוכני הליב"ה יש מעט מאוד ליב"ה, לכן יכול להיות ששום מוסד לא יאבד את תקציבו. צריך היה לחשוב מה מהדברים אפשר לבצע ולדאוג שהם יהיו בחוק. ועדיין, אם משהו מכל אלו ייושם זה יהיה חשוב".