להמיר את קצבאות הילדים במענק למי שיסיים בגרות
מדיניות כלכלית בעשרה שיעורים: והפעם - מדוע אסור לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות ואיך פותרים את בעיית העוני עם ביטול קצבאות הילדים
בשיעור זה אנתח למה האמרה הנפוצה של הכלכלנים ש"עדיף להפסיק את כל ההטבות למגזרים שונים ולא לקצץ קצבאות" היא מוטעית. אתחיל עם מע"מ על ירקות ופירות.
הטיעון המקובל הוא שעדיף לא למסות סקטורים באופן שונה, בכדי שהמס לא יגרום לעיוותים. מכאן נובע כי ביטול הפטור על ירקות ופירות חיוני לקבלת מס זהה על כל המוצרים במשק. דבר חשוב שלא נלקח כאן בחשבון הוא התיאוריה הכלכלית שמציעה לכלול גם את ההשפעות החיצוניות של צריכת מוצרים מסוימים על הבריאות.
ישנה טענה שפירות וירקות הם גורמים המפחיתים סיכון בריאותי, בעוד ששתיית משקאות מתוקים מגדילה את הסיכון להשמנה ולתחלואה. אם עובדות אלו המובאות נכונות, הייתי ממליצה לשר לפיד למסות את המשקאות המתוקים ולא להעלות את המע"מ על מוצר המשפיע לטובה על הבריאות.
טעון זה של מס אחיד וביטול ההטבות מופנה גם לקרנות ההשתלמות. כלכלנים רבים טוענים שיש למסות את קרנות ההשתלמות במיוחד שמטרתם אינה להשתלם אלא זהו חיסכון רגיל אך לא ממוסה. במדינת ישראל, חיסכון זה הוא קרש ההצלה של משפחות רבות. חיסכון זה מאפשר למשפחות רבות ממעמד הביניים לממן את מכוניתם.
יש גם לזכור שבמדינת ישראל, שוק הדיור דורש הון עצמי של כ-30% לרכישת דירה. איך משפחות ממעמד הביניים יכולות לצבור סכום זה? חיסכון שנצבר בקרנות ההשתלמות אשר נפתח בערך כל 6 שנים הוא המאפשר למעמד הביניים לעזור לילדיהם לרכוש דירה. ללא קיום חיסכון זה, משפחות רבות היו קורסות במרתון האינסופי לסגירת האוברדרפט. חיסכון זה הוא שסתום החופש של משפחות רבות.
בחברה הצרכנית של היום, בה הפרסומות וה"טרנד" משתלטים על המוח של הצעירים ומביאים אותם לקנות מעל צרכיהם, יש צורך לעודד את החיסכון על ידי הורדת המס. מסיבה זו וכדי לייצר לצעירים תמריץ לחסוך, אין לבטל את הפטור, להיפך: רצוי לאפשר יותר אפיקי חסכון ל- 6-10 שנים שיהיו פטורים ממס.
ונושא המחלוקת הגדול במשק: קצבאות הילדים. קצבאות הילדים ניתנות משתי סיבות. האחת לתת תמריץ להולדת ילדים והשנייה, תמיכה בשכבות החלשות שהן בדרך כלל מרובות ילדים. שני המרכיבים הללו היו הגיוניים במאה העשרים לאחר מלחמת העולם השנייה. אך היום הם גורמים לעוול במדינתנו.
יש לציין שרק 24% מהמשפחות עם עד שלושה ילדים הינם עניים, אך כאשר ישנם מעל 5 ילדים במשפחה, 66% אחוז מהם עניים. במשפחות מעל 7 ילדים האומדן עומד כבר על 80%. אם כן, רוב העוני במדינת ישראל מוסבר על ידי משפחות מרובות ילדים, וקצבאות למשפחות ברוכות ילדים אינן הדרך לטפל בעוני אלא השיטה להנציח את המצב.
עם ישראל צריך להתוות את ערכיו אשר כוללים קידמה טכנולוגית ושגשוג כלכלי. התיאוריות של צמיחה כלכלית מדגישות שהדרך לצמוח תלויה בהקטנת מספר הילדים במשפחות והשקעה גדולה יותר בחינוך של כל ילד. אם כן, כל קבוצות האוכלוסייה חייבות לשאוף שילדיהם יסיימו את הבגרות לכל הפחות.
בשורה התחתונה: יש להפסיק לשלם קצבאות לילדים ולהמיר את תשלום הקצבאות במענק לילדים אשר יסיימו בגרות. הצעתי היא שכל ילד אשר יסיים בגרות יקבל מענק שווה ערך לקצבאות. שיטה זו תקטין את העוני מאחר והיא תגדיל את מספר הצעירים המוכשרים שיוכלו להשתלב בשוק העבודה ולא לחיות חיים של בטלה וקבלת תמיכה.
אסיים כמדי שבוע, בתקווה ששר האוצר ייבחר את המדיניות הנכונה כך שנגיע בביטחה לארץ המובטחת ולשגשוג הכלכלה. נאומו על האדם העובד הוא בהחלט בדרך הנכונה.
פרופ' אליס ברזיס היא ראש מרכז אהרון מאיר, במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן