גם השופט דנציגר מתנגד לחייב עו"ד לדווח על לקוח החשוד בהלבנת הון
לדעת שופט ביהמ"ש העליון, יש להעדיף את החיסיון המוחלט של יחסי עו"ד־לקוח ולא להפוך את עורכי הדין למדווחים לרשויות
שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הצטרף למתנגדים לחייב עורכי דין לדווח על פעילות פיננסית של לקוח החשודה כהלבנת הון. "זה לא מאבק מקצועי אלא מאבק על ערכים", אמר דנציגר בכנס להשקת ספרן של עוה"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, "הלבנת הון הלכה למעשה", ביום חמישי שעבר.
קראו עוד בכלכליסט:
- נחתם מזכר הבנות למאבק בתופעות הלבנת הון ומימון טרור
- דו"ח הרשות לאיסור הלבנת הון חושף: "חשבונות נאמנות נוצלו להלבנת הון"
- לדור: הביקורת לגבי חוק הלבנת הון בחלקה מוצדקת
לפי דנציגר, יש להעדיף את החיסיון המוחלט של יחסי עו"ד־לקוח ולא להפוך את עורכי הדין למדווחים לרשויות. "עורכי הדין הם חלק ממערכת הצדק ולא נותני שירות", טען דנציגר. בלעדי האמון הטוטלי בעו"ד, הסביר, ייפגע הצדק, וזאת, לדבריו, גם במחיר "הסיכון שייקבע שאנחנו מדינה מפרה".
השופט יורם דנציגר. "ההצעה היא אבסורד שאי אפשר לתפוס" צילום: אביגיל עוזי התיקון נולד בין היתר מלחץ בינלאומי ומאיום להכניס את ישראל לרשימה השחורה של הרגולטור האירופי, כמשתמטת מהנדרש למלחמה בהלבנת הון ומימון טרור. המאבק בהפיכת עורכי הדין ל"מלשינים" שונה בכל מדינה.
במרבית מדינות אירופה עורכי דין חייבים בדיווח. בארה"ב ובקנדה הם עדיין פטורים. דנציגר התבטא בחריפות נגד חובה נוספת שהוטלה בהצעה המקורית: "לא רק שעו"ד מחויב לדווח לרשויות, הוסיפו חטא על פשע: איסור על עו"ד לדווח ללקוח על עצם הדיווח. אבסורד שאי אפשר לתפוס. אי אפשר להעלות על הדעת מעילה יותר גסה באמון וביחסים שבין עו"ד ללקוח". על כך השיב עו"ד פול לנדס, ראש הרשות להלבנת הון: "עו"ד יכול לעזוב את הייצוג ולהסיר מעליו את הסיכון".
