הנאמן יתערב בדיבידנד רק כשיש עלייה בסיכון

שלשום, כשעתיים לפני הדיון באי.די.בי פתוח, נחקר דן אבנון, אחד ממנהלי הרמטיק, מנאמני האג"ח בבזק, באולמו של השופט חאלד כבוב בבית המשפט הכלכלי. במסגרת המאבק על חלוקת הדיבידנדים בחברה דרש עו"ד אופיר נאור בשם אחד המחזיקים (ע.ל.א.ן מרחצאות, מחזיק זוטר ביותר - מ"ג) לכנס אסיפת מחזיקי אג"ח כדי לאתגר את חלוקות הדיבידנד בטענה שהן נועדו לשרת את האינטרסים של בעל השליטה שאול אלוביץ' ופוגעות בחוסנה הפיננסי של בזק. 

הרמטיק גם חתומה על הבקשה חסרת התקדים למנות מנהל מיוחד באי.די.בי פתוח. את ההבדל בין המקרים היטיב לנסח אבנון עצמו: "בבזק טוענים שאני לא עושה מספיק, מאשימים אותי בעשיית יתר, חותם על תוכנית הבראה נגד דנקנר".

דן אבנון. למרות הדוגמאות שהביא נאור השתכנע השופט כבוב שהנאמן פעל כראוי צילום: אוראל כהן

כאן הם יריבים, אצל נוחי הם באותו הצד

חלק חינני נוסף של הסיפור הוא שבתיק אי.די.בי אבנון משלב ידיים עם נאור. בבזק הם משני צדי המתרס. בדרך שעשו השניים שלשום מאולמו של כבוב לאולמו של השופט איתן אורנשטיין הם הפכו מיריבים לשותפים.

אצל כבוב הסתיים הדיון בניצחון אבנון. נאור נאלץ לחזור בו מבקשתו, לאחר שהשופט הבהיר שנחה דעתו מהתנהלות אבנון: "לא התרשמתי שהוא פעל מתחת לתקן שנאמן סביר צריך לפעול על פיו. הוא הפעיל שיקול דעת, פנה לקבל חוות דעת חיצונית, הייתי רוצה שכל נאמן יפעיל שיקול דעת כזה". גם עו"ד נאור יצא מעוטר במחמאה מהשופט: "אדוני עשה שירות טוב למשקיעים. פנייתכם לנאמן הביאה אותו לפעול בפוזיטיביות". נאור השיב: "אני מנסה לשפר את סטנדרט ההתנהגות של הנאמנים. אני שמח שהסטנדרט השתפר. האם הוא ראוי? לדידי לא".

ואכן, כפי שהגדיר עו"ד ליאב וינבאום, נציג רשות ני"ע שליווה את הדיון והמשיך עם השאר לאולמו של אורנשטיין, כולם צודקים כאן. נאור במישור העקרוני, אלא שמקרה בזק לא התאים לטענותיו בהינתן 2 מיליארד השקלים שהיא מרוויחה בשנה וחוות הדעת על חוסנה הפיננסי.

ובכל זאת, השאלה היא מתי מתעוררים (כשעדיין לא מאוחר מדי), באיזה שלב יתערב בית המשפט. מצד אחד, כשאין סכנה לקריסה אין עילה להתערבות. מצד שני, טוען נאור, במקרה בזק הסערה כבר באופק וראוי להקדים תרופה למכה. "הטלטלה הרגולטורית בשוק התקשורת, העמסת הלוואות של מעל 7.4 מיליארד שקל, חלוקת דיבידנד של כ־10 מיליארד שקל - כל אלה לא מעלים את סביבת הסיכון של מחזיקי האג"ח?", שאל נאור. השופט כבוב פנה לאבנון וחידד: "האם העובדות האלה לא משקפות את העלאת הסיכון של בזק לעמוד בהחזר החוב?".

אבנון הסביר: "איני מודע להיקף המינוף. אני בודק רק את יכולת החזר החוב. כל עוד החברה מחזירה חוב, אני שומר על הטריטוריה שלי". ברמה העקרונית הוא הסכים לומר: "מובן שאשמח אם חברות לא יחלקו דיבידנדים. כל חלוקת דיבידנד באשר היא מפחיתה את ההון העצמי של החברה, הוצאת כספים אינה מחממת את לבו של הנאמן. השאלה היא באיזו רמת סיכון הרמטיק צריכה להתחיל לפעול". נאור סבור שהמקרה מתאים.

עו"ד אופיר נאור צילום: עמית שעל

"מקרה מיוחד, בגלל ההיקף"

אבנון הודה שמדובר ב"מקרה מיוחד. הלכנו לקבל חוות דעת ממומחה בעל שם, פרופ' אמיר ברנע. אנחנו משלמים לו ונסמכים עליו". כאן התעוררה סקרנותו של השופט: "כמה פעמים כבר פונים לגורם חיצוני?". "כמעט ולא קורה", השיב אבנון.

"ומדוע הפעם?", התעניין כבודו. אבנון: "בגלל ההיקף. מחולקים כאן מיליארד שקל, חלוקה שהצריכה אישור של בית משפט. אלה לא דברים שבשגרה". נאור ניסה להרחיב את החזית באמצעות שלל דוגמאות. עורך הדין של בזק פיני רובין ועורך הדין של הרמטיק רלי לשם התנגדו. אבל נאור הספיק להשחיל את המסר: "לא צריך להגיע לחשדות פליליים כמו בדלק נדל"ן או לטענות כבדות כמו שהיו באי.די.בי, עם בן־דב, במעריב. בכל הפרשות האלה לא היה כינוס יזום של בעלי האג"ח כהתראה לפני אישור דיבידנד או חלוקה לפי סעיף 303 (שבה נדרש אישור בית משפט - מ"ג)". אבנון הסביר: "אנחנו מקבלים מעת לעת פניות לכנס אסיפות. ברגע שמתקבלת פנייה אנחנו בוחנים את הטענות בלי קשר להיותו של הפונה פרטי או מוסדי. אם הטענות רציניות, הרמטיק מזמנת אסיפה".

כאמור, השופט השתכנע. למרות התנגדות בזק, אבנון אפילו העביר את מכתב הטענות של נאור לבדיקת המומחה פרופ' ברנע ולידיעת מחזיקי האג"ח. כבוב המליץ לנאור לסגת.

בערבו של יום הגיע מכתב הנסיגה: "משום שמדובר בנושא תקדימי ולאור הערת בית המשפט הנכבד באשר לשאלה אם ההליך דנן הנו המתאים למתן החלטה בעניין חובות הנאמנים למחזיקי אג"ח, מודיעה המבקשת על הסכמתה למחיקת הבקשה ללא צו להוצאות". לאחר הודעת נאור, מחק אתמול כבוב את הבקשה ללא צו להוצאות.