"תפקידנו הוא להתוות נורמות ולחנך"

"משרד המשפטים הוא משרד חברתי שתפקידו לחנך. לפעמים לפני, לפעמים אחרי. המשפט הפלילי אמור להתוות נורמות". כך אמרה עו"ד אביה אלף שפרשה לאחר שמונה שנים כמנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

אלף, שהרצתה במכון ההשתלמות של לשכת עורכי הדין, סייגה מעט את הדברים בהמשך: "למרות שהכלי הפלילי הוא האפקטיבי, לא תמיד צריך להפעיל אותו כדבר הראשון. זהו כלי עוצמתי שצריך להשתמש בו בצורה מושכלת ומרוסנת".

בתקופתה של אלף הובילה המחלקה הכלכלית תיקים בולטים כישראל פרי, רשות המסים, זאבי־צ'רנוי־בזק, אביגדור ליברמן ודני דנקנר. אלף דיברה על המאבק בשחיתות הציבורית, אותה היא רואה כ"הרעלת המערכת", כהגדרת בית המשפט בהרשעת שולה זקן. "מבחינה זו, הפרקליטות היא הילד ההולנדי עם האצבע בסכר", אמרה.

עו"ד אביה אלף צילום: עמית שעל

"ניגוד עניינים משולש לא מספיק?"

במדד השחיתות העולמי, הציגה אלף את סקר שבי"ל. "קיבלנו ציון 6 מתוך 10 ודורגנו במקום 39. הבשורה הגרועה היא שהידרדרנו. הטובה היא שהמדגם גדל, כך שנשארנו בערך באותו מקום", אמרה אלף.

הנתון, לדבריה, מעורר את השאלה "אם הפכנו מושחתים יותר, או שפשוט חוקרים ומעמידים יותר לדין, שזה ציון טוב לדמוקרטיה הישראלית. אני לא חושבת שיש כאן פליליזציית יתר", פסלה אלף את האפשרות השנייה, אבל הוסיפה נקודת זכות: "אנחנו עומדים בסטנדרטים של ה־OECD, בין היתר בזכות תיקוני חקיקה שהוסיפו, ובעיקר החמירו, בעבירת השוחד".

העבירה של מרמה והפרת אמונים היא הכלי המרכזי של המשפט הפלילי לנכש התנהגויות בעייתיות כמינוי מקורבים, שימוש בסמכות שלא למטרת התפקיד, שימוש במידע פנים ובעיקר המאבקים האינסופיים בניגודי עניינים. אלף הדגימה את המאבקים האינסופיים באחת הפרשות שבהן היה מעורב ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושלבסוף הוחלט שלא להעמידו לדין.

"בפרשת מכירת מניות בנק לאומי הגדרתי את מעורבותו של אהוד אולמרט כניגוד עניינים משולש: המתעניין ברכישה היה ידיד של אולמרט, המשרד שייצג אותו היה משרדו של פרופ' יוסי גרוס, מחותנו של אולמרט, ועורכת הדין שטיפלה היתה ידידת משפחה של אולמרט. התיק נסגר מחוסר ראיות", אמרה אלף והוסיפה מיד: "גישתי היתה: מה עוד צריך? ניגוד עניינים משולש לא מספיק? אבל בעבירת הפרת אמונים צריך להוכיח סטייה מהשורה, וכאן לא בטוח שיכולנו להגיד מהי השורה".

אהוד אולמרט צילום: אלכס קולומויסקי

גם כשאי אפשר להגיד תמיד מה השורה, סבורה אלף שלא צריך להירתע מהפעלת הכלי הפלילי.

"היו ראיות גם נגד עזר ויצמן"

"בגלל שהמשפט לא צריך להתגרש מההיגיון וגם בגלל שעבירת הפרת האמונים היא עבירה שבאמצעותה צריך לעצב נורמות. אין כאן רשימה סגורה של התנהגויות. עם ישראל מאוד מתוחכם ואי אפשר לצפות את הכל. אני מודעת לכך שבית המשפט לא תמיד מקבל את עמדתנו. הם קובעים ואנחנו לא תמיד מסכימים".

בעקיפין, מתחה אלף ביקורת על העובדה שאולמרט לא נחקר ולא הואשם בעבירות הלבנת הון בפרשת טלנסקי. "אני לא יודעת למה לא כללו את העבירות האלה", אמרה, "היום הגישה היא לטפל בכל כמכלול, ולראיה תיק דני דנקנר שבו הוכנסו אלמנטים אלה".

לטענת אלף, ההחלטה לסגור את התיק נגד הנשיא המנוח עזר ויצמן בגלל חוסר ראיות היתה מוטעית.

אלף מודה ש"אפשר וצריך היה לסגור בגלל היעדר עניין לציבור, שקשור בגילו, במצב בריאותו, בהחלטתו לפרוש ועוד. אבל אי אפשר להגיד שבתיק הזה לא היו ראיות, לאחר שוויצמן הודה שקיבל כספים באופן שוטף מהמיליונר ואיש העסקים אדוארד סרוסי, אם שם אין ראיות – איפה יש? צריך להיות ישר. אל תגיש, אבל אל תגיד שאין ראיות. להבנתי המקצועית הוא קיבל שוחד".

לסיום הדגימה אלף את גישתה המחמירה ביחס להחלטה של ועדת השחרורים של שב"ס לשחרר את עו"ד ישראל פרי לטיפולים בביתו. פרי חולה הסרטן שוחרר לאחר תיקון בחוק שמחייב להתחשב באסיר חולה, כשבכלא לא ניתן לספק הטיפול הרפואי המתאים, ולכן נשקפת סכנה לחייו. "התנגדנו לשחרור. חשבנו שזה לא בסדר", אמרה אלף.