משרד התחבורה מתכונן להשבתת הנמלים: ייזום חקיקת בזק בנושא

עד לפרסום המכרז, הממשלה צריכה להחליט האם הנמל יוקם בסמוך לנמל אשדוד או לנמל חיפה וחברה אחת תיבחר לבינוי הנמל, במימון של חברת נמלי ישראל הממשלתית (חנ"י), שהיא גם תהיה הבעלים של קרקע הנמל. עלות הבינוי היא כמיליארד דולר, כאשר את רובו של הסכום מתכוונת לגייס חברת נמלי ישראל בשוק ההון והשאר יבוא ממקורותיה הכספיים שלה ולא מתקציב המדינה.

נמל חיפה צילום: בלומברג

בין החברות שצפויות להתמודד על מכרז הבנייה: שיכון ובינוי, שפיר הנדסה ואשטרום, יחד עם קבלנים ימיים מספרד, סין, גרמניה ועוד. במשרד התחבורה מקווים כי למכרז התפעול ייגשו כמה חברות תפעול נמלים מהגדולות בעולם, שיביאו איתן גם מנהלים מחו"ל וגם את רשימת הלקוחות שלהם שאיתן יש להם עסקים בנמלים אחרים בעולם ועתה יעגנו גם בישראל.

רשמית, עד לפרסום המכרז לא מתכוון כץ לנהל שיחות עם ההסתדרות על השלכות הקמת הנמל, אלא רק לאחר מכן. כץ אמר השבוע ל"כלכליסט" כי בכל מקרה השיחות לא יהיו על עצם קיומו של המכרז או הקמת הנמל, אלא על הבטחת זכויות העובדים בנמלים הקיימים, או שדרוג הנמלים הממשלתיים. זאת כדי שיהיו בהם רציפים של מים עמוקים, הדרושים על מנת להביא אוניות ענק שכיום מנועות מלהגיע לחופי ישראל. הנמל הפרטי אמור להיות נמל מים עמוקים, דבר שיתן לו יתרון משמעותי מאוד על פני הנמלים הקיימים, אם לא ישתדרגו גם הם.

במקביל, כץ מדגיש כי הוא רוצה הידברות, אך מיהר גם להודיע בהודעה לעיתונות כי הוא מכין תכנית להתמודד עם שביתה של ועדי עובדי נמל אשדוד או חיפה, שבין השאר תכלול גם חקיקת בזק של חוק בוררות חובה לשירותים חיוניים.  התכנית הוצגה לכץ על ידי מנכ"ל חנ"י, שלמה ברימן, וכוללת גם פריקת מטענים בנמלי יוון או קפריסין והובלתם לנמל חדרה הקטן. בנוסף, תתבצע פריקת מטענים בנמל עקבה והובלתם לנמל אילת הפרטי באמצעות אונייה שתיחכר במיוחד. זאת, במקביל להובלת שני מנופים ניידים שיפרקו את הסחורות. שימוש ייעשה גם במספנות ישראל, עוד נמל פרטי לחופי חיפה, שאליו יובאו מנופים גם כן. מי שיכניס את האוניות לנמלים יהיו נתבים פנסיונריים. כמו כן יתוגבר מעבר רבין בערבה להעברת מטענים מישראל לנמל עקבה.