"בנק אגוד העניק כלים להונאה ואף נהנה ממנה"
בתביעה שהגישו קורבנות הונאת פונזי הם טוענים שבנק אגוד שבו התנהל חשבון ההונאה, התעלם מסימני האזהרה משום שהפעילות בחשבון הניבה רווח גדול מעמלות. אגוד בתגובה: התביעה הזויה וסהרורית
בימים אלה נשמעים בבית המשפט הטיעונים לעונשו של ערן מזרחי, הטוען לתואר "ברנרד מאדוף הישראלי". מזרחי הורשע בגניבה של כ־60 מיליון שקל בהונאת פונזי.
קראו עוד בכלכליסט:
- ערן מזרחי על הפסד כספו האישי: "מדובר בסכום של 6 מיליון שקל"
- משפטו של ערן מזרחי: כך נותרו הקורבנות חסרי כל
ההונאה של סביון משפטי, נוכל עם שם מחייב, קדמה לפרשת מזרחי. משפטי הורשע בנובמבר 2006 בהונאה של 23 משקיעים ונידון בידי השופט זכריה כספי לשמונה שנות מאסר. סכומי ההונאה שיוחסו למשפטי צנועים משל מזרחי, אבל עדיין משמעותיים, יותר מ־15 מיליון שקל. הסיבה שמחזירה אותנו למשפטי ולמעלליו היא תביעה שהגישו שניים מקורבנותיו, גרגור ליזרוביץ ופנינה גולדברג, נגד בנק אגוד, שבו ניהל סביון משפטי את חשבונות הבנק ששימשו אותו לתרמית. הקורבנות תבעו כ־12 מיליון שקל מהבנק, אך השבוע משכה גולדברג את תביעתה וכך התכווץ סכום התביעה ל־4.7 מיליון שקל. פרקליטי ליזרוביץ, עוה"ד גיל דחוח וגלית רוטנברג, מאשימים את הבנק בסיוע וב"ביצוע בצוותא" של ההונאה, לא פחות.
"סיפק פלטפורמה"
"הונאתו של משפטי", כותבים השניים, "התאפשרה, בין היתר, הודות לנתבע (הבנק), שסיפק לו את הפלטפורמה והאמצעים, תוך שיתוף פעולה אקטיבי ומכוון לביצוע הונאת ענק בכספי כלל לקוחותיו, ובכלל זה בכספי התובעים. ניתן לומר שהנתבע שימש מעין 'מסייע' לביצוע ההונאה, ואף 'מבצע בצוותא' של ההונאה, בכך שהעניק למשפטי ביודעין ובמתכוון את האמצעים והכלים לביצוע הונאתו, תוך שהוא גורף לעצמו חלק מכספי התובעים".
הבנק, באמצעות עוה"ד יאיר ליבוביץ וקשת גבעול ממשרד לוינבוק, דוחה את ההאשמה כ"מוזרה, הזויה וסהרורית". מטרת התביעה, לפי הבנק, היא לחפש "כיס עמוק" לפיצוי הקורבנות לאחר שכשלו לקבל כספים בהליך אזרחי.
סביון משפטי בעת משפטו. "הבנק סיפק לו כסות חוקית ואמינות", טוענים התובעים צילום: יריב כץ בינתיים רשמו התובעים הישג ביניים, כשבית המשפט העליון קיבל את ערעורם ונענה לבקשתם לחייב את הבנק למסור להם מידע הנוגע לחשבונות הבנק של בן עמי ואלין פריש ששימשו את משפטי למעשי ההונאה. השופטת אסתר חיות מנמקת את החלטתה בכך שהחשבונות נזכרו בכתב בתביעה "ולמעשה, התביעה כולה מבוססת על מעשי מרמה שלפי הנטען בוצעו באמצעות חשבונות אלו".
אגב, בן עמי ואלין פריש הודיעו באמצעות עו"ד רוי בר־קהן שאין להם התנגדות למסירת המידע. הדיון בבקשה לקבלת המידע הוחזר למחוזי ויתקיים בעוד חודש בפני השופט אברהם יעקב.
בכתב ההגנה נטען כי "איש מהתובעים לא היה מעולם לקוח של הבנק", ולכן אין ולא יכולה להיות להם יריבות או עילה משפטית נגדו. משפטי שימש יועץ השקעות של חברת הברוקרים הזרה אוסקר גרוס, והשתמש בחשבונות שנפתחו על שם שני אזרחים בלגים, בן עמי ואלין פריש, בבנק אגוד.
דחוח ורוטנברג מסכימים, אבל סבורים שעובדה זו אינה צריכה לחסום את התביעה. לשיטתם, פונזי מתנהל באמצעות חשבונות בנק שאינם בהכרח של המשקיעים, ואין בכך לפטור את הבנק מחובות של זהירות מוגברת.
זהירות? שואל הבנק ומשיב: "דווקא הנתבע הוא שנקט זהירות, בעוד התובעים הם שעצמו עיניהם. הם שבחרו להלוות לאדם שאינם מכירים ולמסור לידיו, לטענתם, מיליוני דולרים ללא כל בטוחה, תוך שהם מתפתים להבטחות 'תשואה' בלתי סבירות שמסר להם בלי שאפילו ביקשו שינהל את הכסף שהלוו לו, לטענתם, בחשבון נפרד על שמם".
לבנק, טוענים התובעים, "היה אינטרס לעודד את פעילותו החריגה של משפטי בכספי התובעים משום שעל פעילות זו גבה הבנק עמלות גבוהות". לטענת התביעה, באחד החשבונות נגבו 3 מיליון שקל עמלות במשך שלוש שנים. "בהתנהלותו סיפק הנתבע למשפטי כסות של חוקיות ואמינות, נמנע מלהפסיק את הפעילות הבלתי חוקית של משפטי ואף עודד אותה וייעץ כיצד להעצימה". למשל, נטען בתביעה שמשפטי חתם על מסמך בקשה סטנדרטי של הבנק למתן הוראות ישירות.
המסמך, לטענת התביעה, אפשר למשפטי לפעול מול הברוקר הזר אוסקר גרוס גם ללא ידיעתו של בעל החשבון באגוד, בן עמי פריש.
דחוח ורוטנברג טוענים שבכך חשף את התובעים "לנזק פוטנציאלי ברמת מינוף המקובלת בשוק האופציות בשיעור של עשרות אחוזים. לאור האמור, חלה חובת זהירות מוגברת על בנק בעת העברת הפעילות לברוקר זר".
"רשלנות והפרת אמון"
גם רו"ח יניב בוכניק, שמונה לבחון את קריסתו הכלכלית של משפטי, מטיח בדו"ח סיכום החקירה שהגיש ב־2008 טענות כבדות שמחזקות את גרסת התובעים: "הבנק ידע כי משפטי פועל בחשבונותיו עבור אחרים בניגוד לדין. הבנק לא דרש ממשפטי רישיון ניהול תיקים או ייעוץ". והוא מסכם: "אין מנוס מהמסקנה שסכומי העמלות שגבה הבנק בחשבונות אלו, סימאו את עיניו של הבנק וגרמו לו להתעלם מהוראות הדין ולפעול לכאורה ברשלנות תוך עצימת עיניים והפרת חובות תום הלב, האמון והזהירות".
מסמך נוסף שעשוי לשרת את התביעה הוא ההחלטה של ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים מדצמבר 2012 להטיל עיצום כספי של 2.1 מיליון שקל על אגוד. בראש הוועדה עומד המפקח על הבנקים דודו זקן, וחבר בה גם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס. בנימוקי הוועדה אין אזכור ישיר לפרשת סביון משפטי, אבל ההפרות הנזכרות נעשו בשנים שחלקן בתקופה שבגינה הוטל העיצום, 2004–2009. הוועדה התחשבה בכך שהבנק פעל מאז לתיקון הליקויים, אלא שככל שדברים נוגעים לפרשת סביון משפטי וקורבנותיו, התיקון בא באיחור.
