מבקר המדינה תוקף את נבחרי הציבור: יש להגביר את השקיפות במסדרונות הממשל

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, הודיע אתמול כי הוא תומך בשינוי הנהלים המקשים על הציבור לדרוש דין וחשבון מנבחריו, בעקבות תחקיר "כלכליסט" על חוסר השקיפות במסדרונות הממשל. שפירא הכריז אתמול כי הוא "רואה חשיבות רבה בהגברת השקיפות גם של פעולות ועדות שרים, שיש בהן כדי לתרום לדיון ציבורי בנושאים מתאימים". לדבריו, "הדברים אמורים בעיקר בדיוני ועדת השרים לענייני חקיקה, העוסקים בסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי".

המבקר למעשה מצביע לנבחרי הציבור על מורת רוחו מהליקויים במנגנון השלטון הנוכחי. נראה כי המבקר ישקול צעדים נוספים אם המציאות לא תשתנה.

מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: גדעון מרקוביץ

בתחקיר שפורסם אתמול הוצגו הצמתים הקריטיים בהליך קבלת ההחלטות שבהם מושלת אי־שקיפות בסיסית, המאפשרת לנבחרי הציבור לקדם מדיניות ללא מתן דין וחשבון. כך למשל בהצעות מחליטים שעולות בישיבות הממשלה, שדרכן ניתן לשנע מיליארדי שקלים, אך סדר היום של הישיבות מפורסם רק ביום שישי בצהריים - כלומר לרשות הציבור עומדות פחות מ־48 שעות להתוודע לנושאים מהותיים. במסלול הזה הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות ושמות המצביעים לא מתפרסמים.

שרים שרוצים להימנע מהעלאת נושא לישיבת ממשלה יכולים לבחור במסלול עוקף נוסף: ועדות השרים. כאן הציבור יתוודע להחלטות רק בדיעבד. יש אף אפשרות חשאית יותר - נוהל 19ב', שמאפשר לשר לשלוח לחברי הממשלה מכתב שמכיל החלטה מסוימת במעטפה שבועית. אם שום שר לא נתקל בהחלטה ומחליט להגיש עליה ערר, היא תקבל תוקף של החלטת ממשלה בתוך שבוע.

בד בבד אין חובת דיווח על הפגישות או חובת השקפה על ניירות העמדה שמקבלים נבחרי הציבור, והאנשים שמשפיעים על ראש הממשלה זוכים לחיסיון. לחברי הכנסת יש אישור לנהל תיקי מניות במהלך כהונתם מבלי לפרסם באילו מניות הם משקיעים, כלומר הח"כים עשויים להיות בעלי אינטרס כספי וחסוי לצ'פר את החברות.