מוריס דורפמן מזהיר: ההכנסות מגז "לא ישנו את המשק מהקצה אל הקצה"

"הסכנה העיקרית בהכנסות המדינה מהגז הטבעי היא איבוד המשמעת הפיסקלית. כבר היום, שרים בממשלה מנסים לשייך את ההכנסות העתידיות לפרוייקטים בתחומם. בסופו של דבר, קשה מאוד למערכת הפוליטית להתנהל כך. זה משבש את התנהלות המדינה" - כך אמר היום (ג') מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הדברים נאמרו במסגרת כנס בנושא "השפעת הגז הטבעי על כלכלת ישראל" שנערך באוניברסיטת תל אביב בחסות משרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

דורפמן היה אחד האנשים שריכז בשנה שעברה את המלצות ועדת צמח שעסקו גם בעניין ייצוא הגז מישראל. לדבריו, הכנסות המדינה ממכירת גז "לא ישנו את המשק הישראלי מקצה לקצה. זה הרבה מאוד כסף במונחי מדינת ישראל, אבל זה לא עד כדי כך דרמטי. זו בהחלט הזדמנות לשפר את מצבנו הגיאופוליטי, אבל כנראה שגם זה לא יהפוך אותנו לחביבי המזרח התיכון. בין השאר, מכיוון המדינות שלידינו לא צריכות הרבה גז", אמר.

הפגנה כנגד הקמת חוות גז באתר חגית צילום: גיל נחושתן

דורפמן התייחס לדיון שהתפתח בשנים האחרונות בעניין יצוא הגז והמשיל את המצב הנוכחי למציאות שבה אדם מחזיק בידו מטע חקלאי. "נניח שיש לכם פרדס, ועכשיו המדינה אומרת - תושבי מדינת ישראל אוהבים תפוזים ולכן אסור לכם לייצא תפוזים. פתאום יקומו מפעלים שייצרו מיץ תפוזים, וייצאו אותו, וההכנסות יהיו יותר נמוכות למדינה מאשר אם היא היתה מאפשרת ייצוא תפוזים. לכן אני לא בטוח שצריך לשאול את השאלה על הייצוא, אלא צריך לשאול את השאלה איך אנחנו מספקים את הצרכים שלנו, ומצד שני איך אנחנו ממקסמים את הרווח שלנו כמדינה", סיכם.

אמיר חייק: אין מי שיקבל החלטות במשק

מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק אמר שללא גז יהיה מחסור במשק כבר משנת 2017 ואילך, ולכן חובה על הממשלה לקדם ייצוא של גז. "אני מתפלא על הממשלה. צריך לגמור עם העניין הזה וזהו ולסיים אותו. אי אפשר למרוח את ההחלטה ואין מבוגר אחראי. שואלים אותנו למה אנחנו תומכים בייצוא גז ואני אומר שאנחנו מאמצים את מסקנות ועדת צמח ובתנאי שיבטיחו את הזרמת את הגז ממאגר לווייתן למשק. יש תעשיות שמחכות לגז היום ויש תעשיות שיקומו בעתיד. השקעה בתעשיות מתנול ואוריאה, משקיעים יחליטו האם שווה להיכנס לזה", אמר.

מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו אמר שייצוא יאפשר חיפוש ופיתוח של שדות גז חדשים. "קחו למשל את אוסטרליה. הם אישרו ייצוא של 85% מהגז, מה שהגדיל את הרזרבות שלהם לרמה שגם את ה-15% שהם שמרו לצרכי פנים הם רוצים לייצא. ללא הידע של נובל אנרג'י לא היינו מוצאים פה גז בכלל ולא היה על מה לריב. זה לא רק יכולות פיננסיות אלא גם יכולות מקצועיות - לכל דבר חייבים את האיש המקצועי ותראה מה קרה כשקידוחים שונים נכשלו בשנים האחרונות".

דנה טבצ'ניק מעמותת אדם טבע ודין תקפה את ועדת צמח ואמרה שהיא עשתה עבודה חלקית. "ועדת צמח לא עשתה או בדקה את מחיר הטעות. דלק פוסילי (בנזין, סולר) עולה יותר והמחיר של הייצוא יותר גבוה מהתועלת. חוסר משילות זה לא אומר שצריך לוותר לנו על המשאבים ומי שקובע את המדיניות הם נבחרי הכנסת ורק בחקיקה ראשית. חוק הנפט קיים מהתקופה שהמדינה הייתה בת 4 (1952 - ל"ג) שאף אחד לא חשב על הטכנולוגיות שיש היום".

"אין מנוס מפיקוח על מחירים"

ד"ר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי היוצא של רשות ההגבלים העסקיים, אמר כי לא יהיה מנוס מפיקוח מחירים בתחום הגז הטבעי. לדבריו, "זה מה שייווצר ממצב שבו שתי האפשרויות האחרות - הגבלת ייצוא ומימון כל משק הגז מהמערכת המקומית, או אי הגבלת שיתופי הפעולה בתחום הגז - הן בלתי אפשריות".

פריזט הוסיף כי "אם בקוטג' מצבנו בעייתי כי אין לנו סחר עם שכנינו הקרובים, סביר שיהיה לנו בעיות גם בתחום הגז, שהוא למעשה כמו שוק הקוטג'. אנחנו משק מאוד קטן ועדיף ששיתופי הפעולה ישארו בתוך ישראל".