האם סופם של הבנקים החל?

הטכנולוגיה שעשויה לטלטל את תחום הכסף וכלכלת היומיום צומחת בטלפונים סלולריים. שמה תשלומי NFC, ובעברית תשלומים בתקשורת בטווח אפס, והיא הראשונה שמציבה איום ממשי על סדרי עולם הבנקאות. לא בקרוב, אלא עכשיו.

כאמצעי תשלום, הטלפון הסלולרי נראה כהמשך ישיר של כרטיס האשראי. הוא נוכח תמיד, אפשר לנעול אותו בסיסמאות, שבב פשוט יכול לאפשר לשלם איתו במגע, כמו "גיהוץ" כרטיס אשראי, ותוכנה מתאימה מאפשרת לשלם איתו באמצעות מסרונים.

טלפון במקום כרטיס אשראי או מזומן

אלא שישנן כמה תוכנות לטלפון הסלולרי שמאפשרות לתפקד בלי להזדקק כלל לחשבון בנק. להשתחרר לא רק מהסניף, אלא מהבנקים בכלל. להחליף את הבנק במכשיר הטלפון. התוכנות הללו נוצרו עבור תושבי מדינות מתפתחות, ושם הן משגשגות כיום. במדינות הללו, בעיקר באפריקה, לתושבים רבים ממילא אין חשבון בנק, והטכנולוגיה הסלולרית המהפכנית היא עבורם הכניסה הראשונה לעולם ההתנהלות הפיננסית.

כיצד פועל מנגנון תשלומי ה־NFC? כפי שלמכשיר הטלפון מוצמד חשבון שיחות סלולריות, מצמידים לו גם חשבון עו"ש, שמצוי ומנוהל רק בו. אליו מפקידים וממנו מושכים. איך? במקום בסניף, עושים זאת בכל חנות או בית עסק אחר ששותף לרשת הכלכלית החדשה הזאת - או אפילו אצל משתמשים פרטיים אחרים. מביאים אל הזולת מזומנים, והוא לוקח אותם, בלחיצה מזכה את החשבון בטלפון של נותן הכסף וזוכה בעמלה מזערית על השירות. וכעת אפשר לשלם עם הטלפון כאילו היה כרטיס אשראי, או שוב לגשת לכל בית עסק, לזכות את החשבון שלו ביתרה הווירטואלית ולמשוך ממנו מזומנים. בעל הטלפון הוא הבנקאי, וכל חנות, מזנון או סוכנות השכרת רכב היא כספר לעת מצוא.

זאת, כמובן, אם השיטה סוחפת את הקהל. באזורים שאליהם לא הגיעה הבנקאות המוכרת לנו, בעיקר באפריקה ובכמה ממדינות אסיה, היא סוחפת קהלים גדלים והולכים.לפי נתוני הבנק העולמי, יותר משליש מאוכלוסיית קונגו ואלג'יר ויותר ממחצית תושבי סודן וקניה - עשרות מיליוני אנשים - כבר משתמשים במערכות כאלה, שמשנות את חייהם. בעבר כלל לא היתה להם נגישות לבנקים, וכל כספם המועט היה במזומן. כעת העברת כספים על טהרת הטלפון הסלולרי תופסת 16% מהפעילות הפיננסית מדרום לסהרה.

אחת ממערכות התשלום הנייד הוותיקות והמצליחות באפריקה היא M-Pesa, בסוואהילית "M-כסף", של חברת סאפארי־קום בקניה. היא ומערכות דומות מבטיחות להשאיר חלק ניכר מהעולם המתפתח מחוץ למעגל הבנקאות כפי שהוא מוכר לנו היום.

ההשלכות מרתקות. למשל, בהקשר של רגולציה: האם פיקוח על מערכת כזאת צריך להיות מופקד בידי האחראים על הבנקאות והממשל המוניטרי, או אולי דווקא בידי מי שמבצעים רגולציה בעולם התקשורת? איך מכשירים כאלה ישפיעו על חיסכון והשקעה - בעולם השלישי, ואולי בראשון? וההקשר הסוציולוגי מרתק במיוחד. כבר עכשיו במדינות אפריקה הנגישות של נשים וילדים לכסף ולאפשרויות התשלום משתנה בזכות הסלולריים. רשתות חברתיות אלטרנטיביות, ואולי אף חתרניות, מתפתחות סביב ערוצים חדשים להעברת כספים. כמה מהן מוזכרות בדו"ח הזה: http://is.gd/EfpIav.

מצלצלים, במלוא מובן המילה.