הממשלה מתבקשת לספק מידע על הבוררות מול איראן בעניין קצא"א
איראן תבעה מישראל מיליארדים על שותפות היסטורית בקו הנפט. אחרי 16 שנה של בוררות באיפול מוחלט יכריע ביהמ"ש אם לחייב את המדינה לחשוף את הפרטים
"האם מתקיימת בוררות בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן? מיהו הגוף הממשלתי בישראל שמטפל בכך? היכן מתקיימת הבוררות ובפני איזה בורר? האם מדינת ישראל או איראן המציאו אחת לשניה מסמכים במהלך הבוררות? אם כן, כמה פעמים וכיצד? אם לא, כיצד הן יודעות מהן הטענות?". שאלות אלה ואחרות הגישה עו"ד ניצנה דרשן־לייטר למשרד הפנים ולמשרד החוץ בינואר 2013 במסגרת חוק חופש המידע. דרשן־לייטר, שעומדת בראש ארגון שורת הדין, המתמחה בהגשת תביעות פיננסיות נגד מדינות אויב וארגוני טרור, ביקשה לקבל את המידע לצורך עבודתה בהגשת תביעות נגד איראן וארגונים איראניים.
- קבלן משנה בפרויקט של קצא"א מאשים את החברה בנזק למוניטין
- הקו שמחבר בין דוד שרן לבוררות מול האיראנים
- ביהמ"ש אישר לקצר את הצינון של שרן ולמנותו למזכיר קצא"א
אלא שאז נתקלה דרשן־לייטר בחומה מצד משרדי הממשלה. שם לא הכחישו או אישרו שיש בוררות עם איראן ולא מסרו תשובות לשאלות שהוצגו. הם רק ענו שהם מנועים מלהשיב, ולא יספו.
השבוע הגישה דרשן־לייטר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עו"ד רועי כוכבי. בעתירה דורשים השניים מבית המשפט לחייב את הממשלה למסור את הפרטים.
במרכז הסיפור עומדת חברת קו צינור אילת אשקלון - קצא"א. קצא"א, שאינה חברת ממשלתית, אך גם לא בדיוק חברה פרטית, הוקמה ב־1968 בבעלות משותפת של מדינת ישראל ושל איראן, שהיתה אז בעלת ברית של ישראל. תפקידה המקורי היה להעביר נפט מאיראן דרך ישראל לאירופה.
ואולם, מאז המהפכה החומייניסטית ב־1979 הפכו ישראל ואיראן למדינות אויב. ב־1995 הגישה איראן תביעה נגד ישראל בטענה שהיא חייבת לה לפחות 2 מיליארד דולר עבור חלקה בשותפות. שנתיים מאוחר יותר, ב־1997, עבר הנושא לבוררות, שמתנהלת עד היום, 16 שנה, תחת איפול מוחלט. ככל הידוע, מדובר בכמה בוררויות המתקיימות במקביל בשוויץ.
הבורר הראשון מטעם ישראל היה חיים צדוק. ב־2002 מת צדוק, וראש הממשלה דאז אריאל שרון מינה לבורר את עו"ד דורי קלגסבלד, שעדיין משמש בתפקיד.
מאז נותק הקשר עם איראן, הנפט הפסיק לזרום בצינור והחברה פנתה לאפיקי פעולה אחרים. עם זאת, מאחר שהיא נהנית מחיסיון ביטחוני מוחלט, אין דרך לדעת מה בדיוק קורה בתוך החברה - מהם הרווחים שלה, אילו דיבידנדים היא מחלקת לממשלה, אם בכלל, באיזו פעילות היא עוסקת או מהו השכר שבכיריה נהנים ממנו. ובכלל - מי הדירקטורים של החברה? אפילו בקשת "כלכליסט" לברר את גובה שכר הטרחה של קלגסבלד נענתה שמטעמים ביטחוניים אין אפשרות לענות.
העניין המוזר ביותר בעתירה המינהלית החדשה שהוגשה הוא שלפחות חלק מהמידע שעו"ד דרשן־לייטנר ועו"ד כוכבי דורשים כעת מהמדינה הוא גלוי ופורסם בתקשורת הישראלית לא פעם.
הגורם שאמון על אישור פרסום ידיעות בנושא קצא"א הוא הצנזורה הצבאית. כך יוצא שהציבור יכול לקרוא בעיתון, לרבות בכתבה זו, שמתנהלת בוררות בין איראן לבין ישראל, אך כאשר גוף כלשהו מבקש ממשרדי הממשלה לדעת אם מתנהלת בוררות כזו (וכיצד היא עובדת מבחינה פרוצדורלית) - לא ניתן להשיב לו. ועם זה יצטרך להתמודד בית המשפט.