ר"מ נורווגיה לשעבר מייעץ לנתניהו בעניין יצוא הגז: "חשוב לדאוג לדורות הבאים"
קייל מאגנה-בונדוויק אמר את הדברים בפאנל בנושא הגז שהתקיים בוועידת הנשיא יום לאחר החלטת נתניהו על ייצוא של 40% מהגז. המומחה הבינלאומי לאנרגיה, אדאוורד צ'ו, טען כי הפוליטיקה משפיעה על נושא הגז: "יש סיכוי טוב שאם לא היו סנקציות על איראן ומדינות אחרות הייתה תחרות והמחירים היו נמוכים יותר"
"מה שאני הייתי ממליץ לראש ממשלת ישראל בענייני יצוא הגז זה לקחת בחשבון פרספקטיבה ארוכת טווח", כך אמר היום (ה') ראש ממשלת נורווגיה לשעבר, קייל מאגנה בונדוויק בועידת הנשיא בפאנל שעסק בנושא הגז.
נורווגיה נחשבת למעצמת גז ולמופת של התנהלות בקשר שבין המשאב הלאומי לחברות הממשלתיות. יום לאחר החלטת ראש הממשלה על ייצוא של 40% מהגז הדברים הללו מקבלים משמעות.
"המשאבים שלנו לא שייכים רק לדור שלנו. הם צריכים להיות מובטחים גם לדורות הבאים. מדובר במשאב שהוא מוגבל ואינו מתחדש ולכן צריך לנהוג בו בזהירות באופן כזה שלוקח בחשבון את הסביבה".
מאגר הגז לוויתן. צריך להסתכל על הגז בפרספקטיבה רחבה צילום: אלעד גרשגורן
בפאנל השתתפו גם אדוארד צ'ו - מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) ומומחה בינלאומי לאנרגיה, פרופ ברנדה שפר - מומחית בנושאי אנרגיה ומדיניות חוץ, פרופסור איתן ששינסקי שעמד בראש הוועדה לחלוקת רווחי הגז בישראל וגדעון תדמור - מנכ"ל דלק קידוחים.
מאגנה בונדוויק המשיך: "כשהרווניו עולים באופן משמעותי יש פיתוי להשקיע את הכסף בתקציב, אבל מאחר ומדובר במשאב מוגבל אם תעשה את זה אתה תפגע באפשרות שהדור הבא יוכל לחיות לפחות כמו שאנחנו חיים ולכן צריך לחשוב על פרספקטיבה רחבה".
אדאוורד צ'ו טען בדיון שנושא הגז יש קשר גיאו פוליטי: "יש סיכוי טוב שאם לא היו סנקציות על איראן ומדינות אחרות הייתה תחרות והמחירים היו נמוכים יותר. עסקי הגז שונים מעסקי הנפט לגז יש בעיות של העברה והסעה. באירופה הגז נסחר במחירים של הנפט בגלל סיבות כלכליות שאינן רלוונטיות".
צ'ו התייחס גם למהפיכת הגז של חברת הפטרוליום "של" האמריקאית. הוא התייחס לכך שישראל היא לא המדינה היחידה שיש בה ויכוח בנושא ייצוא הגז. "לפני עשר שנים היו 40 פרוייקטים בארה"ב שביקשו רשיונות לייצוא. שוק הגז השתנה משמעותית בתקופה האחרונה. אך הממשלה היא זו שמחליטה והיא צריכה לעשות את השיקול של האינטרס הפרטי מול האינטרס הציבורי. שלק השקיעה משאבים ולקחה את היוזמה למצוא והם ימשיכו אם יש ביטחון שההשקעות האלה יוכלו .
"בנוסף כשזה מגיע לייצוא השאלה היא לא רק כמה אלא איך ולאן. הסיבה שחברות הגז רוצות לדעת היום כמה הן תוכלנה לייצא נובע מכך שעסקי הגז זה עסק לטווח רחוק ותהליכי הפיכת גז למשל לנוזל יכול להחזיק ל-15-20 שנה".
פרופ' ברנדה שפר דיברה על הצרכים של המדינה ועל כך שנושא הגז הוא כבר לא נושא גיאו-פוליטי אלא נושא כלכלי גרידא. "גז זה משהו שלציבור מגיע לצרוך במחיר סביר. בישראל יש לא מעט אנשים שטוענים שהגז נותן לנו כוח גיאופוליטי כך שאם נצרוך ונייצא גז נהפוך לשחקן מרכזי ובעל כוח. הגז המצרי היה משהו שנחשב לאסטרטגי, האם זה שינה את המדיניות של מי מהמדינות? האם היו פחות התנחלויות? זה היה כלכלי לגמרי. השימוש בביטוי צינור השלום לא קרה בשום מקום בעולם. זה לא הוביל שלום או לפשרות טריטוריאליות לא עם רוסיה ויפן ולא פה. השימוש בגיאופוליטי בהקשר של הגז יכול לבוא רק כשמתייחסים לקונטקסט של של יעילות בחשמל לשכנים שלנו. כשמישהו שורף משהו ברמאללה זיהום האוויר לא נעצר בגבול הוא מגיע לילד במודיעין. כך שאספקת גז סדירה לשכנינו ודאגה לסביבה של השכנים שלנו זה העניין".
שפר ציינה כי ישראל קשה לדבר על עצמאות אנרגטית. "אנחנו צריכים להיות בטוחים לגבי המספרים והנתונים שיש לנו לפני שמקבלים החלטה", היא אמרה. "צריך להסתכל על הווליום הכולל וגם להיות צנועים לגבי המספרים יש לנו 0.5 ממה שיש באוזבקיסטן ומדינות נוספות באזור. המדינות הללו לא פתרו את הבעיות שלהן. ישראל נכנסת לשוק גדול וזה די מסוכן. צריך לזכור שתחרות זה כלי ולא המטרה. אין לנו תחרות בבנקים בישראל איך יהיו תחרות בין שדות גז".
פרופ' שישנסקי ציין כי ההיקפים בישראל בכלל לא מתקרבים לאלה של נורווגיה. "ישראל הוציאה למיקור חוץ את המשאבים הטבעיים שלה. היא נתנה למשקיעים פרטיים רישיון. אני מניח שזה היה יכול להיעשות בדרך אחרת". ששינסקי סיפר על הקרן שתוקם שאמורה לשמר את הכסף מהגז לדורות הבאים. הוא ציין שישראל אימצה את המודל הנרווגי.
גדעון תדמור דיבר על היסטורית הקידוחים וציין כי לחברה יש את המקורות את היכולות ואת הרצון "מה שצריך זה שיתקבלו ההחלטות הנכונות".
