מאחורי הקלעים של אישור מסקנות ועדת צמח: סטנלי פישר בתפקיד כיפת הברזל

יצוא בכל מחיר: מכסת היצוא מובאת לאישור הממשלה מתחילים ב־40%, מכאן והלאה זה יכול רק לעלות רה"מ ושר האוצר הודיעו על יצוא 40% מהגז, אולם ההצעה שתוגש היום לממשלה טומנת בחובה יצוא בכמות גדולה יותר. בין היתר, תיקון מחריג מהמכסה גז שייוצא למדינות גובלות; ההחלטה מקרבת את מכירת 30% ממאגר לווייתן לידי וודסייד האוסטרלית ליאור גוטמן, 37 תגובות לכתבה המלאה 

במהלך סוף השבוע ניסו בכירים במשק האנרגיה להבין מדוע הזדרזה הממשלה לאשר את מסקנות ועדת צמח לעניין יצוא הגז בבהילות כה רבה, זאת לאחר שבמשך עשרה חודשים הממשלה הקודמת והנוכחית התעכבו וברחו מדיון בנושא. אבל זה לא הסתכם רק בחיפזון, גם הדרך לאישור נראתה מגושמת וחפוזה: ההזמנה למסיבת העיתונאים ביום רביעי בלשכת ראש הממשלה נמסרה בהתראה קצרה של שעתיים בלבד, וגררה כתבים רבים לירושלים בבהילות.

לתדהמת אלה שהספיקו להגיע, דקות לפני תחילת מסיבת העיתונאים נמסר שלא יותרו שאלות, וכי הנוכחים שם - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד, שר האנרגיה סילבן שלום והנגיד הפורש סטנלי פישר - יישאו דברים קצרים ויתפזרו. נתניהו נאם דקות ספורות ועזב בטענה כי עליו להיפגש עם ראש ממשלה מאפריקה, פגישה שאינה מתועדת באתר משרד ראש הממשלה. אחרי נתניהו עלו שלום ולפיד, שניהם בירכו את ההחלטה והתעלמו מהבקשות למסור כמה גז יישאר בישראל וכמה ייוצא לחו"ל, מה שלא הותיר ברירה בידי הכתבים לפתוח מחשבונים כדי לנסות ולהבין מהי מכסת היצוא. כדי להשלים את התמונה המוזרה נזכיר שחוות הדעת המשפטית של אבי ליכט, שטוענת שהחלטות מסוג זה ראויות לעבור דרך הכנסת, פורסמה בחמישי בלילה ולא צורפה להצעת המחליטים שהפיץ משרד האנרגיה.

בנימין נתניהו, יאיר לפיד, סילבן שלום וסטנלי פישר. נתניהו עזב תוך מספר דקות צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

אז מדוע החיפזון ומה עשה שם פישר? מבדיקת "כלכליסט" עולה שהסיבה למהירות היא כפולה. הראשונה היא פרישתו הקרבה של הנגיד. בלשכת ראש הממשלה הזדרזו לאמץ את פישר לחיקם ולהשתמש בו כ"כיפת ברזל" לעניין יצוא הגז. מי שנכח במסיבת העיתונאים לא יכול היה שלא להתרשם מהברכות והשבחים מצד פישר לעבודת ועדת צמח, ואף כינה אותה "מקצועית וחכמה", לא פחות. פישר עתיד לעזוב בתחילת יולי את משרדו, ונראה כי נתניהו לא רצה לפספס את ההזדמנות להשתמש בו כדי לשכנע שהחלטת יצוא הגז היא נכונה. לשם כך שלח נתניהו את מנכ"ל משרדו הראל לוקר לשכנע את פישר וזה נאלץ לשוחח עם פישר פעמים רבות לשם כך. נראה כי בלעדי נחישותו של לוקר ההחלטה על יצוא הגז, כמו גם תמיכת פישר, הייתה מחכה עוד חודשים ארוכים.

הסיבה השנייה לבהילות היא ההכרזה הצפויה ברביעי הקרוב על כניסת דלק אנרגיה ונובל אנרג'י כשותפות במתקן יצוא הגז שיוקם בוואסיליקוס שבקפריסין. לאור הקרבה הגיאוגרפית למאגר לווייתן (פחות מ־100 ק"מ) לא מן הנמנע שצנרת ההולכה מלווייתן תגיע גם לקפריסין. גורמים באוצר חששו שהקמת מתקן היצוא בישראל תתעכב, מה שיוביל להקטנת היקף המיסוי שייכנס לקופת המדינה ממכירת הגז. על כן, בממשלה מיהרו לציין בהצעת המחליטים שאמנם יש עדיפות להקמת מתקן יצוא על שטח ישראל, אולם המדינה יכולה לקדם יצוא ממדינה אחרת ב"הסכם בילטרלי שימקסם את תועלות המשק". אישור הממשלה צפוי להינתן שלושה ימים לפני החתימה על ההסכם בקפריסין.