"בג"ץ עשוי לקבל את העתירות על יצוא הגז"

"אנחנו בסיכון שהזמן שייקח בבג"ץ ואחרי כן בכנסת יכול להיות ארוך יותר מאשר פשוט ללכת לכנסת". כך העריך בישיבת הממשלה השבוע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, רגע לפני ההכרעה על ייצוא הגז הטבעי לחו"ל. ליכט, בעצמו חבר בוועדת צמח שהגישה לממשלה את המלצותיה בעניין ייצוא הגז, הוסיף בישיבה כי להערכתו "קיים סיכוי לא מבוטל שבג"ץ יקבל את העתירות".

ליכט השמיע את דעתו בפני חברי הממשלה, משום שלדעתו ראוי היה להביא את החלטת הממשלה לייצא 40% לפחות מהגז הטבעי לחקיקה בכנסת, כדי שיתקיים דיון ציבורי בנושא, שיש לו השלכות כלכליות רחבות על עתיד המשק ולדורות הבאים. אלא שככל הידוע, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סבר כי החוק הקיים מאפשר להסתפק בהחלטת ממשלה למרות חשיבותו של הנושא.

אבי ליכט. יד אחת מכשירה, יד אחת מזהירה צילום: אוראל כהן

כתוצאה מכך הגיש ליכט חוות דעת משפטית לממשלה שלפיה אמנם הממשלה רשאית להחליט בנושא, בעיקר משום שהוא שוכנע כי קיימת דחיפות בקבלת החלטה מהירה על מנת ליצור ודאות לגופים העסקיים בשוק הגז. הכוונה בעיקר לעסקה בין ענקית הגז האוסטרלית וודסייד שאמורה לרכוש 30% ממאגר הגז לווייתן, עסקה שמחכה לאישור סופי לגבי ייצוא הגז.

בסיום הישיבה החליטה הממשלה שלא לקבל את עמדתו של ליכט ולעקוף את הכנסת. ההחלטה התקבלה על בסיס חוק הנפט מ־1952, שלפיו לממשלה יש את הסמכות לקבוע את מכסות הייצוא של גז ונפט. ההחלטה התקבלה אף שיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן (עבודה), התחייב בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את הצעת החוק שתובא לוועדה בלוח זמנים מזורז.

לאחר החלטת הממשלה הגישו מספר חברי כנסת עתירה לבג"ץ, יחד עם כמה ארגונים חברתיים. את העתירות הגיש עו"ד אפי מיכאלי. בעקבות הגשת העתירה חייב בג"ץ את המדינה להגיש את תשובתה בתוך שבועיים. אם יוחלט לקבל את העתירה, הדיון המשפטי עשוי להימשך זמן רב, כפי שהעריך ליכט.