כמה עולים החיילים? תלוי את מי שואלים
הזירה החמה של ביטחון ישראל היא המלחמה בין האוצר למשרד הביטחון. בתקציב הקודם, שנכתב בידי האוצר, עלות השכר של כוח האדם בצבא גבוהה משמעותית מבתקציב הנוכחי, שנכתב על ידי אנשי משרד הביטחון. את האמת אף אחד לא טורח לספר לציבור
כדאי לקרוא את הפרק על משרד הביטחון בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות. ליתר דיוק, כדאי לקרוא אותו קריאה השוואתית, מול הפרק המקביל בספר התקציב הקודם, לשנים 2011–2012. כי את הפרק הנוכחי כתבו אנשי משרד הביטחון, ואת הקודם אנשי משרד האוצר, ושני הפרקים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב.
עדות אחת לפערים התהומיים היא הטבלה שמתארת את עלות כוח האדם בצבא, בעצם עלותו של כל חייל, בחלוקה לקבוצות: אנשי קבע ראשוני (בתחילת הקריירה, עד גיל 28), קבע מובהק (מגיל 28), אזרחים עובדי צה"ל ועובדי משרד הביטחון. בתקציב הקודם, שנכתב בידי האוצר, עלות השכר גבוהה משמעותית מבתקציב הנוכחי.
תמימים עלולים לחשוב שהשכר בצבא ירד בשנתיים האחרונות. בפועל, כשמשרד הביטחון כותב את הסעיף הזה הוא משתמש בו כדי להראות כמה ידו על הארנק הדוקה, כמה מצומצמות ההוצאות. כשהאוצר כותב את הסעיף, הוא משתמש בו כדי להראות כמה תקציב הביטחון מנופח והקיצוץ מוצדק. את האמת אף אחד לא טורח לספר למי שמשלם את המשכורות האלה, הציבור.
