היעד הבא של ועדת הכלכלה: מחצבות החצץ
מתוך 19 מפעילות מחצבות חצץ ישנן שלוש חברות גדולות המחזיקות ב־64% מייצור החצץ וב־40% מעתודות החצץ. לאחר הדיון בנושא בוועדת הכלכלה, רשות ההגבלים העסקיים הודיעה כי תבדוק את הריכוזיות בענף
07:1127.06.13
יום לאחר אישור מסקנות וועדת המלט בקבינט יוקר המחייה, ועדת הכלכלה סימנה את המטרה הבאה: הריכוזיות במחצבות החצץ. השוק מורכב מ־42 מחצבות חצץ ו־19 מפעילים - אך שלוש חברות גדולות שולטות בו - הנסון ורדימיקס (המחזיקה באבן וסיד) הזרות ושפיר הנדסה הישראלית. לפי בדיקה של הכלכלן שאול קרונלנד מחברת שקד כלכלה, שלושתן מחזיקות יחד ב־2/3 מהייצור הקיים של חצץ וב־40% מעתודות החצץ המאושרות, העומדות על 1.5 מיליארד טון נכון ל־2012. רשות ההגבלים הודיעה כי תבדוק את הריכוזיות בענף.
קראו עוד בכלכליסט:
- אין ממש קשר בין המלט ליוקר המחיה
- קבינט יוקר המחיה אישר את המלצות הוועדה לעידוד התחרותיות בתחום המלט
- חשיפת "כלכליסט": המדינה מפסידה 4 מיליארד שקל מתמלוגי חצץ
החצץ התייקר ב־27%
בדיון בוועדת הכלכלה העלה ח"כ ישראל חסון (קדימה) את נושא הריכוזיות במחצבים, שהביא לעלייה במחירי החצץ הנמכר לקבלנים. לדברי חסון, "כל אזרחי ישראל משלמים מכיסם על היעדר ניהול, התנהלות כושלת, עידוד ריכוזיות והיעדר תכנון לעת הזו ולעתיד - אם במחירי הדירות ואם בעלויות פיתוח תשתיות שאמורות להקל על פיזור האוכלוסין ועלויות הדיור במדינת ישראל".
לפי שקד, סך ייצור חומרי המחצבה ב־2011 עמד על כ־50 מיליון טון, כאשר 3 החברות הגדולות, המחזיקות ב־17 מחצבות, ייצרו ב־2011 כ־32 מיליון טון. החברות הללו נמנות גם על חמש החברות השולטות בענף ייצור הבטון, ומחזיקות יחד ב־75% מהענף: רדימיקס 32%, הנסון 18%, שפיר 11%, סולל בונה 7% וישראבטון 6%.
מחצבה ליד העיר שהם (ארכיון) צילום: אוראל כהן במקביל בשנים האחרונות עלו מחירי החצץ. לפי הבדיקה של חברת שקד־כלכלה, מחירי חומרי המחצבה עלו ב־50% בין השנים 2005–2012, ומחירי החצץ עלו ריאלית ב־27% מאז 2005. עליית המחירים לה היתה אחידה בכל הארץ - באזורים שבהם יש מיעוט מחצבות והיקף גבוה של עבודות סלילה ובינוי חלה עליית מחירים ניכרת. עלויות הובלת חצץ מהוות מרכיב משמעותי במחיר הסופי של החצץ, ולכן לא משתלם לקנות חצץ ממחצבה רחוקה. לפי בדיקת שקד, האזורים בהם חלה עלייה ניכרת הם אזור חיפה רבתי ואזורי ביקוש במרכז.
בדיון היום בוועדה הוצעו מספר פתרונות אפשריים: לשווק את העתודות שהוחזרו למנהל מקרקעי ישראל; להפקיע שטחים שטרם נחצבו במחצבות קיימות ולהוציאן לשיווק; ולקבוע מחירי מקסימום בשיווק מחצבות. כמו כן מוצע להגביל פתיחת המחצבות ששווקו לפרק זמן סביר ובאם הזוכים לא יעמדו בלו"ז שנקבע במכרז, תזכה החברה שהייתה השניה בהצעותיה למכרז.
אין מכרז לכריית פוספטים
בתוך כך, אתמול התקיים דיון נוסף בוועדת הכלכלה שעסק בכריית פוספטים. רשיונות החציבה ניתנים כיום ללא מכרז מתוקף פקודת המכרות, הקובעת גם תמלוגים של 2% למדינה על הכרייה. במהלך הדיון ראש מנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה יוסי וירצבורגר, הנמנה על חברי ועדת ששינסקי 2 שתבחן את החלק של המדינה במשאבי הטבע, הכריז כי "ועדת ששינסקי תדון על שינוי פקודת המכרות והתמלוג לא יהיה 2%".
יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ' זימנה את הדיוןכדי לעסוק בזכויות לכריית פוספטים בשדה בריר שבנגב, שניתנו ללא מכרז לרותם אמפרט, חברה־בת של כימיקלים לישראל. לדברי יחימוביץ', "יש פה תמונה של מערב פרוע - משתלטים על מחצב יקר, משלמים תמלוג נמוך ולא עוברים מכרז".
עו"ד אורן תמיר ממשרד המשפטים מסר כי הדבר ייבחן וכי הם לא שוללים אפשרות לחייב מכרז.
