ליברמן על תקציב הביטחון: "לא יהיה ב-2015 שום פיצוי על הקיצוץ"
יו"ר ועדת החוץ והביטחון הוסיף כי "גם זו תהיה שנה קשה מבחינת ההשקעות, הצמיחה והמחסומים הבירוקרטיים. שינוי המגמה יתחיל רק בשנת 2016"
"תמיד קל יותר לקצץ בהוצאות המשתנות, כמו האימונים ורכישות הנשק, אך מערכת הביטחון חייבת להתמקד בטיפול בהוצאות הקבועות, שם יש עדיין מקום להתייעלות", כך אמר היום (ב') יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אביגדור ליברמן, בכנס לשכת רואי חשבון באילת.
ליברמן דיבר על תקציב הביטחון ואמר: "לא יהיה ב-2015 שום פיצוי על הקיצוץ. גם זו תהיה שנה קשה מבחינת ההשקעות, הצמיחה, המחסומים הבירוקרטיים. גם היא תהיה שנה תקציבית מאוד לא פשוטה. שינוי המגמה יתחיל רק ב-2016 ולא לפני כן".
אביגדור ליברמן. "שינוי המגמה יתחיל רק ב-2016 ולא לפני כן" צילום: עמית שאבי
בנוגע להסדר שיסיים את הסכסוך עם הפלסטינים אמר ליברמן כי המפתח להסדר הוא בראש ובראשונה ההתפתחות הכלכלית שיביאו להבשלת התנאים הפנימיים ברשות הפלסטינית. לדבריו: "ניתן יהיה לדבר על הסכם רק כאשר הפלסטינים יגיעו לתל"ג של 10,000 דולר לנפש, לעומת 30,000 דולר בישראל".
שרת המשפטים ציפי לבני אמרה בכנס: "ראינו בשנים האחרונות שכר מוגזם, גזירת קופונים מכספי ציבור ונהנתנות. המטוטלת הולכת לכיוון השני, אך תפקידה של המנהיגות אינו לרוץ אחרי אלו שמבקשים את ראשם של מי שכביכול ישבו על הקופה. המנהיגות צריכה לחפש את האיזון ולא ללכת אחרי נהמת ההמון".
לבני התייחסה בהקשר זה למחאה על יצוא הגז. "יש לי הרבה הערכה לצעירים הללו שיוצאים ומביעים את דעתם וחושבים על העתיד. אבל אנחנו צריכים לשאול עוד שאלה: לא רק מה יקרה עם מאגרי הגז בעוד 30 שנה, אלא איזו מדינה תהיה פה בעוד 30 שנה. לאיזו מדינה יישארו המאגרים הללו? למדינה יהודית ודמוקרטית? מדינה דו-לאומית? מדינה ערבית? מדינת אפרטהייד? אי-אפשר לעסוק רק בנושאים הכלכליים".
היא הוסיפה כי "מי שחושב שאין קשר בין כלכלה לתהליך המדיני, אינו יודע איפה הוא חי. גם לצעירים שקונים באירופה יש אידיאולוגיה, והם מתחילים להסתכל בסופרמרקט האם זה תוצרת ישראל או תוצרת התנחלויות. אשת עסקים סיפרה לי, שהיא וחבריה נחשפים לדה-לגיטימציה של ישראל".
לפני שני נבחרי הציבור, נאם נשיא לשכת רואי החשבון דודי גולדברג שביקר את חוק ההסדרים: "התוכנית הכלכלית המוצעת בחוק ההסדרים היא לא מלחמה בהון השחור אלא הגדלת המוטיבציה להון שחור. התוכנית לא תשיג את יעדיה המוניטריים והחברתיים כאחד. ניתן היה לסגור את הגרעון בתקציב המדינה במבצעי מס חד-פעמיים לתקופה מוגבלת".
גולדברג הביע תמיכה בחובת דיווח כללית, ובעיקר – הצהרת הון מקוצרת. הוא הבהיר, כי חובת הדיווח הכללית לא תשיג את מטרתה בלא שורה של צעדים משלימים: הקטנת שיעורי המס, הרחבת בסיס המס, תוספת כוח אדם לרשות המיסים והסברה לתשלום מס אמת.
גולדברג התייחס לחקיקה המתוכננת, אשר תטיל על עורכי דין ורואי חשבון חובת דיווח לפי החוק למניעת הלבנת הון. הוא הזהיר ממצב בו עורכי הדין ישוחררו בסופו של דבר מחובת הדיווח, דבר שיביא למעבר לקוחות מרואי החשבון אליהם. גולדברג ביקש לקבוע, שהמתווה שיחול על עורכי הדין יחול גם על רואי החשבון, אך לא על מי שעוסקים בביקורת ולא על מנהלי כספים.
